עירוני/ ביאליק לא גר כאן יותר

בליבה של תל אביב, הסואנת והססגונית יש רחוב קטן, שקט, שמסתיים בכיכר יפה. ברחוב הקטן בתים מיוחדים ולכל בית סיפור מיוחד על הדיירים. שניים מתושבי הרחוב היו הצייר ראובן והמשורר הלאומי ח.נ. ביאליק, זהו סיפורו של רחוב ביאליק

"רצקי, שרתחן היה, העליב אחד מחברינו ומיד קמנו כולנו ויותר לא שבנו לשם לעולם" כך מצוטט המשורר שלונסקי בספר עשרים השנים הראשנות (א.ב. יהושע) התגובה הנזעמת היתה על בעל בית הקפה, רצקי שהיה ברחוב ביאליק 1 פינת אלנבי, ההחלטה החד משמעית לא הפריע לחבורת האמנים לשבח ולהלל את בית הקפה של האדון והגברת רצקי, אותו שלונסקי כותב ב6.1.1933 שיר הלל על בית הקפה …."על כן: אשריך תל אביב/ עיר הגזוז והקולנוע/ בכל אשר תפנה סביב/ בתי קפה קוראים פה: בואה!/ אך אם פתאום אדם ישאל: / לאן סוף סוף צריך ללכת?/ מה תענה אז, למשל,/ אתה הסב, האב, הנכד? / בקול אדיר ולא רפה/ בלי כל היסוס אני חורץ כי …/ כי אין קפה כבית הקפה/ של האדון וגברת רצקי! וכך הפך בית הקפה לחלק מסיפורי רחוב ביאליק, רבים מיקירי העיר טשרניחובסקי, שלונסקי, אלתרמן ביאליק ורבים אחרים פקדו את שולחנותיו. בית הקפה שכן בקומה התחתונה של בית שנברג, הבית נבנה בשנת 1922 על ידי משה שנברג איש ציבור מכובד שעלה לארץ ישראל מרומניה ועשה רבות למען הישוב בתל אביב, הוא גם היה אחראי לבניית שבע שעונים בתחנת הרכבת בין יפו לירושלים ואף תחזק אותם, עוד טרם פסענו צעד אחד לתוך הרחוב וכבר מלאה היריעה סיפורים מהשנים בראשונות ברחוב ביאליק.

רחוב ביאליק הקטן קיבל את שמו במפת תכנון בשנת 1923 כשהמשורר (אז) הכמעט לאומי חיים נחמן ביאליק שוכנע להגיע לכאן להקים את ביתו. הבית המתוכנן היה אמור לקום בסוף הרחוב, אז היו סימוני המגרשים במספרים סידוריים ולפי השרטוטים, מאותם הימים, היו מתוכננים לקום על ראש הגבעה שנקראה 'גבעת בצלאל' שלושה בתים. דבר לא הסתיר את הנוף, גבעות החול ובקצה את הים הכחול. למרות שהרחוב מוקף בהמולה עירונית שומר המקום על יחודו כאילו כפר קטן בלב העיר, בינתיים חלק מהבתים גולחו ובמקומם נבנו בתים חסרי חן, כמה עסקים פלשו למקום אך הרחוב הקטן נשאר פינה קסומה ושקטה. צאצאי המשפחות הוותיקות עדין מחזיק בבתים, מקווים שיום אחד הרחוב הקטן יהפוך להיות מדרחוב, אולי כיכר העירייה תכוסה בגג זכוכית ופסל המוזיאקה של נחום גוטמן ייעטף בצמחייה לטובת קשישי העיר. בספר 'ביאליק הרחוב' מסופר: "תושבי המקום זקפו את קומתם, כל בית מתועד בספר, מי גר בו ומי בנה אותו, כל אחד מהדיירים בוחן את הפרטים וממהר לתקן אם יש צורך בתיקון." סיור ברחוב ביאליק מחזיר אותנו לשנים הראשונות של תל אביב, אז בתים מתחילים לצוץ על החולות, אדריכלים שאך זה סיימו את לימודיהם בחו"ל הגיעו כעולים חדשים לארץ החדשה, האור החזק, הים הכחול, התרבות האוריינטלית מסביב גרמו להם מעט שינוי בתפיסה הנקייה והמודרנית שרווחה באותם הימים, עתה החלו לבנות את הבתים מאוסף מראות עיניהם, כך נוצר הסגנון ה'אקלקטי', חלק אחר של הבתים נשמר בסגנון הבינלאומי הנקי, חלקם לפי הקו העיצובי של הבאוהוז.

dubi 3

באותם הימים במפגש הרחובות אלנבי טשרניחובסקי וביאליק הוקם בית חדש, המבנה הקודם, בית הקשתות שעמד כאן נהרס והמבנה החדש הוקם בסגנון בינלאומי מאופק. מהר מאוד הפך המקום לבית קפה מכובד שנקרא 'גן רווה', אימוץ שם של חווה חקלאית (היום מושב כפרי בשם גן רווה) דרומה מראשון לציון שהגה ביאליק. גבירות ואדונים לגמו שם תה של 'פייב אוקלוק' ובקיץ ישבו על הגג הפתוח ונהנו מרוחות הים המרוות. בהמשך הרחוב, בית מספר ,8 ביתו של הד"ר קירינסקי נבנה בבשנת 1931, הרופא המכובד ורעייתו באו לבדוק את התקדמות הבנייה מדי יום, הבית נבנה בסגנון בינלאומי נקי למדי, כשהגיע זמנם של הדיירים להיכנס לבית המושלם והם אחוזי התרגשות נשמעה צעקה מרה בבית, הרופא המפורסם מת בחטף בביתו החדש, עוד בטרם דיירי הרחוב למדו לחבב את בני הזוג.

אחד הבתים היפים ברחוב נמצא לידו בביאליק מס' 10, שני עצים ענקיים מצילים על חזיתו, זה ביתו של זאב זלמן רבינוביץ, יהודי אמיד, ציוני נלהב שהתיידד עם שכנו ח.נ. ביאליק רכש מגרשים בבת ים ושיכנע רבים מיהודי חו"ל לעשות כמוהו. בבית מס' 14 גרו בני הזוג אסתר וראובן רובין, למעשה ראובן הצייר שכר בבית את הקומה העליונה וכמה שנים אחר כך רכש את כל הבנין, בציוריו הנציח את תל אביב של פעם, רעייתו (כך מספרים) היתה אחת הנשים היפות בתל אביב ובני הזוג היו מעמודי התווך החברתיים של העיר המתהווה. כיום יש במקום מוזיאון ראובן רובין (ראו עם הילדים). את בית מספר 15 אופפת תעלומה, בעלת הבית היתה רווקה קשישה מאנגליה שלא נהגה להראות בציבור, כשהסתיימה בניית הבית הוסיפה הדיירת שלט בחזית הבית ובו תבליט אריות וכתוב בו כך: 'בית דינה שושנה גולדברג', הבית נבנה בשנת 1930 על ידי האדריכל פיליפ היט. ואין פרטים על בעלת הבית.

dubi 1

עתה כבר אפשר לשלוח מבט ולראות בקצה הרחוב את הכיכר היפה, במרכזה מזרקה גדולה ובתוכה שלושת הקירות צבעוניים, עבודת הפסיפס המיוחדת של נחום גוטמן סמוך לבית שהיה פעם בית עיריית תל אביב. על הקירות מופעים דמויות היסטוריות מתולדות העיר, מסביב במעקה הבריכה ישנן שניים עשר, תמונות חלקן קשורות ליפו כמו דמותה של אנדרומדה היפה דמות מיתולוגית, מראות של נווה צדק, נווה שלום ועוד. התוכנית המקורית היתה להפוך את המקום למרכז תרבות, מכוסה בכיפת זכוכית, קשישי העיר יבאו לשבת כאן בין גינות הפרחים, אך תוכניות ומעשים לעיתים לא הולכים יחד, מה שנותר עבודת מרשימה של גוטמן במזרקה של תמיד עובדת, מאחריו בית העירייה המיוחד שהפך להיות סתם ארכיון. ואיך אפשר לסיים מבלי להציץ על בית ביאליק (שנסגר בימים אלה לרגל שיפוצים) בית ביאליק נמצא במספר 22 הבית נבנה בשנת 1924 על ידי האדריכל יוסף מינור, ביאליק כך מספרים היה מעורב בכל פרט בבניה, ברהיטים ובגינה ובאמת הגינה סביב ביתו מדהימה ונראית כחריג בנוף העירוני. "… ביום 26.3.1924 התקיים לכבודו טקס קבלת פנים חגיגי בנוכחות ראש העיר. בדברי ברכתו אמר דיזנגוף: " בשם עיריית תל אבי אני מוסר לך את הרחוב על שמך. תבנה לך בית על המגרש שיש לך ברחוב הזה, ותהיה אזרח שלנו"

'ביאליק הרחוב'  כתבה שולמית וידריך, חוקרת תולדות העיר תל אביב. על האדריכלים שבנו את הבתים. משוררים וציירים, מנהיגים ועסקנים, רופאים ומדענים, לוחמי מחתרת וסתם עמך תרמו את חלקם למסכת חיים מיוחדת במגרת מגורים משותפת ברחוב. תאריך הופעת הספר כוון במלאות 70 שנה למותו של חיים נחמן ביאליק, בלי כוונה נהנה הספר מקירבה לתאריך של הכרזת תל אביב על ידי אונסקו 'כעיר מורשת בינלאומית'. ביאליק הרחוב, כריכה קשה, הוצאת פורת, מחיר 85 שקל.

עם הילדים: מוזיאון בית ראובן עושה מפעלות וסדנאות לילדים והורים חלקם קשורים באמנות סביב יצירות ראובן, איך לבקר במוזיאון, דרכי התבוננות ביצירות אמנות ביקור בגלריה עם הסברים ועוד כל זאת במחיר סביר בית ראובן 03-5255961.

 



אודות


'עירוני/ ביאליק לא גר כאן יותר' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11