סיפורים

0

חו"ל/ יווני אמיתי

וואסילי הוא יווני אמיתי, מאוהב עד כלות באמו, סוגד לה ומטפל בה באהבה. הוא מתעב את המקום שהוא גר בו אבל לא יעזוב אותו בחיים. נשוי לאישה מדנמרק ומשוכנע שטעה בבחירת בת הזוג, משווה את הדנית המעודנת לאמו הארצית והתוצאות לרעת הדנית החסודה, אבל בכל לילה חוזר לאשתו כפודל מכשכש בזנבו. לוואסילי יש את השרמנטיות…

0

הרהור/ שעת הציפורים

אני נוטה לחשוב שכל הנמים בשעות הבוקר המוקדמות מפסידים משהו. אמנם, בקצה הלילה הם מחברים את קרעי חלום האחרון עם החיים היומיומיים, אבל, במציאות המתעוררת הם מפסידים את הקסם שעות הבוקר המוקדמות. כך למשל זכיתי להכיר את עובדי הניקיון בגן הציבורי, ברכתי אותם בבוקר טוב חביב, הם החזירו לי בוקר טוב מהוסס, (בטח שאלו עצמם:…

0

עטוף בזיכרון

נגיעת מקום – סיפור קצר 19.4.17. הסיפור פורסם ביום השואה במעריב בילדותי, בערב יום השואה, היה משתלט על הבית שקט מוזר, אפלולית הבית הייתה מוארת בנרות זיכרון, אש הנרות הרקידה צללים כהים על הקיר. אמי ז"ל, סובבה בבית, עיניה תפוחות ואדומות ומבטו של אבי ז"ל נדד למרחקים. שניהם, שתי נפשות אומללות שאיחדו עצמם למשפחה אחרי…

0

סיפור/ קטע מתוך

(קטע מתוך סיפור חדש, והאיור? לא קשור) … הכל היה סדור במקומו, אך עיניה לא ראו. התבוננה קדימה במבט אטום. תחילה שחררה יבבה ארוכה, כעין קינה של כינור בודד שאוצר כוח לקראת שיא נגינתו, אחר היא נשמה במהירות, ומפיה השתחררו גניחות ארוכות כואבות, ונשימתה הפכה מקוטעת. כחיה פצועה המתייסרת באיפוק וגבורה. ואז מילאה את חלל…

2

סיפור קצר/ מחריבך חזקים יותר

שכונה ירושלמית עטופת יופי נחה בשלוות שנים מתחת לבנייני האומה בירושלים, חמדו אותו כרישי נדל"ן ותראו איזה שכונה נולדה במקום. … תרשו לי, מכובדי, לקחת אתכם אל מסלול מיוחד בליבה של ירושלים המערבית, ממש מתחת לבניני האומה. פעם היתה כאן שכונה קטנטנה, אחת מספיחי שכונת רוממה. רח' אחד מפותל היה חוט השדרה של כל השכונה…

0

ספרים/ שלל פריז

ואיך אפשר להיות בפריז מבלי לחדור לאפלולית המבורכת של חנות ספרים. נכנסתי לחנות בסימטה קטנה, המעברים בין המדפים היו כל כך צרים ששמחתי שנכנסתי למקום לפני ארוחה הצהרים, לא הייתי מציח לעבור בין המדפים הצפופים. מתוך האפלולית מלאת התרבות הגיחה אישה צעירה, גבוהה ודקה, עדינה ולבנה כקריסטל משובח, ידיה ופניה לבנות כאילו מעולם לא הגיחה…

0

סיפור/ עטוף בזיכרון

אני מפרסם שוב את הכתבה שפרסמתי לפני כשנתיים … בילדותי, בערב יום השואה היה משתלט על הבית שקט מוזר, אפלולית הבית היתה מוארת בנרות זיכרון, אש הנרות הרקידה צללים כהים על הקיר. אמי, ז"ל, סובבה בבית, עיניה תפוחות ואדומות ומבטו של אבי ז"ל נדד למרחקים. שניהם, שתי נפשות אומללות שאיחדו עצמם למשפחה אחרי שאיבדו את…

0

סיפור/ צרוב בבשר

סיפור ליום השואה שפרסמתי בזמנו. בעת הצפירה ביום הזיכרון, צפה מול עיני דמותו הקטנה, אחת מבין רבות. את סיפורו הצרוב היכרתי. יהודי קטן קומה, מעט שיער אפור ש"פיאר" את קרחתו. אפו ארוך, כיאה ליהודי, הטיל צל תמידי על פה קטן. ששני קמטים עמוקים תחמו את שפתיו הקצרות. גבות עבות שהטילו צל על העיניים. מתחת לסבך…

0

סרט/ יקירי

סרט סיני חדש עומד להיות מוקרן. סרט קשה על תופעה קורעת לב שאינה מוכרת לנו. מה אנחנו יודעים על סין?  למעשה מעט, רק את העטיפה החיצונית, או מדויק יותר את מה שהשלטונות רוצים שנדע. מפעם לפעם מתגנב מידע שאינו עובר את העיניים הבוחנות של השופר הממלכתי, מיליארד ושלוש מאות מליון תושבים וכמה מעט אנו יודעים….

0

סיפור/ בזכות המילים

 זהו, אחרי "עגינה" ארוכה באפלולית המגירה, בין הרבה כתבי יד בחרתי את הראשון שיצא לאור אצלי באתר. אשמח לשמוע דעתכם אורות המכוניות הניסו את הלילה השחור ושלחו למגרש החניה האפל את צילם הארוך של עצי האורן. ערפל של גרגרי אבק ריחף באוויר, פנסי המכוניות לא הצליחו לחדור אותו. צליליות לא ברורות, מוארות בפנסי המכוניות הילכו…

dubi zakai 11