מקום/ מסתור לצדיקים

פקיעין. מערת המסתור של  הרשב"י נחבאת באפלולית הסמיכה של עצי אלון

מהמרפסת נגלה הנוף, מתפרס בגוונים של ירוק, משתרע על מדרונות רכס פקיעין. בתלילות המורד נטועים בתי מידות נאים, טובלים בצמחיה, עצי אלון כהי עלים, צפצפות דקיקות ואצילות והרבה גפנים. כמעט כל גג מתקשט בסוכת גפנים, בקיץ הגג מעוטר בעלי גפן ירוקים וענבים מתוקים, ובחורף, שריגים רזים ועירומים חושפים את הסוכה. שריג חסון של הגפן זוחל מהאדמה, מטפס על צינור הביוב, מתפרס על הגג והופך את גג הבטון לאי ירוק, מוצל. בין הצללים מציצה ספה ישנה שנועדה לשנת לילה קיצית, על יתרת הגג נפרס מצע של ניילון, או עיתונים ישנים ועליהם בשלהי בקיץ פזורים ענבים, בדרכם להתייבש בשמש החזקה ולהפוך לצימוקים מתוקים. חלק מהגגות מקושטים בפחי זית ישנים, בתוכם כלואים בתוכם צמחי גרניום, ענפיהם גולשים מהפח ומתקשטים בפרחים אדומים ורודים. במדרון ממול הבתים כמו רוכבים אחד על השני, גולשים במדרון התלול, הירוק אל נחל פקיעין עד שנעלמים מהעין.

כאמור זו מרפסת התצפית כעין מבוא לטיול קטן, שיורד דך מדרגות ברזל למטה אל סבך עצי האלון. בחלקו העליון של הכפר פקיעין, שלט המספר על פקיעין, (היא בוקיעה, בעבר זיהו במקום את הכפר בקע או פקע). לצידו שלט נוסף המפנה אל מערת המסתור של רבי שמעון בר יוחאי, (הרשב"י) ובנו אלעזר. מדרגות אבן תלולות יורדות מהמרפסת ומתחברות למדרגות ברזל, נקישות הצעדים בברזל מוסיפים לאווירה. סבך האלונים אפלולי וצפוף מוסיף למסתורין. הסבך הופך לכעין מנהרה חשוכה המוליכה עד למערה. והמערה, מרווח צר בין סלעים, אחריה כוך טחוב, ספוג ריחות של דונג, עדות לנרות הרבים שמודלקים במקום. מערת דבקע, כך נקראת פיסת היסטוריה, (משוערת), של העם היהודי. לכאן, כך ממשיכה האגדה, נמלטו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר מאימת הרומאים. התקופה, מרד בר כוכבא. 12 שנים ישבו יחד במערה, על פי המסורת, נעשה להם נס ובסמוך עץ חרוב נתן את פריו, לצידו פכפוך של מעיין מים חיים. כל היום היו יושבים שני הצדיקים עוסקים בתורה. אחרי 12 שנה יצאו מהמערה. חובבי אגדות ההמשך יכולים לעקוב אחרי מסלולם מהמערה היישר אל 'חמי טבריה', (של פעם) כדי לרחוץ בשרם. נצרי החרוב של אותם הימים דבקו באגדה ולהצדיק את הסיפור שלחו ענפים חסונים. יחד חברו לענפי האלון ויצרו מקום אפלולי מלא מסתורין וקדושה, ובעיקר מלא חלב של קדושת הנרות. לפני המערה רחבת ישיבה קטנה, שביל אבן נמתח בין אלונים צפופים למערה קטנה נוספת. כמו כל נקודת ציון של קדוש רבים מגיעים לכאן לתפילה, תחנונים, בקשות והדלקת נרות. השביל מסומן, (כחול), ממשיך מכאן ויורד בין הבתים הצפופים של פקיעין במדרגות תלולות, בין שכנים חביבים ומאירי פנים, עד לרחוב המוביל לגרעין הכפר וממנו אל המעיין במרכז הכפר.

איך מגיעים:

הדרך היפה לטעמי מתחילה מזרחית לכרמיאל, על כביש 98, בצומת ראמה. פונים צפונה בכביש 864 המטפס במדרונות הר ארי עד פקיעין, (היא בוקיעה). המערה נמצאת בכניסה לפקיעין בחלק העליון, מצד שמאל. שלט מורה על הכניסה.

המלצות:

בסביבה 1- מראות הנוף. כביש 864, אחד כבישים היפים בארץ, מטפס מהכפר ראמה למראות נוף עוצרי נשימה, בדרך לבית ג'אן ופקיעין. הכביש המפותל עולה להר ארי, בדרך רחבת חניה קטנה במצפה הוד, נגלים מראות של בקעת בית הכרם, כרמיאל, הר כמון ועוד.

בסביבה 2- ר' אושעיא איש טיריא, קברו, (המשוער), של אחד מאמוראי הגליל המפורסמים שהיה עוסק במלאכת הכביסה. איש צנוע, עניו. רחבת הקבר עטופה בצל כבד של האלונים. חלקו העליון של הקבר צבוע בצבע טורקיז, סביבו ביום ובלילה הומים מתפללים רבים. גם הדרוזים והמוסלמים מכירים בכוחו האמרואי הגלילי למלא בקשות. נמצא כ-500 מ' מצומת חוסן. צפונית לפקיעין.

 

Share Button


אודות


'מקום/ מסתור לצדיקים' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

dubi zakai 11