חו"ל/ מלך המעגן

ג׳ורג׳ הוא מלך, בטוח שהוא מלך. אבל ג׳ורג׳ לא נראה כמו מלך, מראהו דווקא מזכיר סוואר חסון באחד מנמלי יוון, מתנהל לאט, קולו בס צרוד מיין ושמש, אבל אחרי דקות אחדות במחיצתו אתה מבין שמולך מלך ללא גינוני מלכות. תחום המלכות שלו קטן, אפילו זעיר, מספר הנתינים בממלכותו דל בקושי מאתיים איש, למרות שכל התנאים שמהם מורכבת ממלכה המלך ג׳ורג׳ מלך על ממלכה ענייה רחוקה מכל ישוב

ואיפה נמצא ג׳ורג׳ זה? ומה הממלכה שלו? אז כאן מתחיל סיפורנו. שני איים שכנים באיים הסרוניים ביוון, האחד קאפלוניה, הגדול מבין האיים הסרוניים, לצידו בדל אי ארוך כבלון מתוח שמישהו חמד לצון ועשה קשר באמצע הבלון ויצר שקע עמוק וצר להחריד במרכז האי שכביש צר בקושי עובר שם מחבר את שני צדדיו. האי הזה נקרא איתקה, או כפי שהיוונים מכנים אותו ׳איתקי׳. איתקה האי מוכר כביתו של אודיסאוס מהמיולוגיה היוונית, באי הזה ישבה פנלופה היפה וארגה את בגד הכלולות שלה בהמתנה לאודיסאוס, ובאותו הזמן דחתה את כל מחזריה הרבים שבישרו לה שאודיסאוס לא יחזור. זהו אי שלמרות גדלו הזעיר הסיפורים עליו גדולים מכל אי אחר. בין שני האיים, קאפלוניה ואיתקה יש מיצר צר של 2-4 ק״מ רוחבו, הוא נושא את השם מיצר איתקה. איתקה שוכן ממזרח לאי קאפלוניה וכמעט צמוד לחלקו הצפוני. באי הזעיר הזה גר ג׳ורג׳, לא חלילה בעיר הבירה, איתקי אלא בעיירה זעירה ׳אגיס לאוניס׳. בעיירה מעגן זעיר, רדוד למדי שמי טורקיז כחולים מזמינים פנימה כל יאכטה שחולפת באיזור, מי מהנוהגים ביאכטות שהוא לא זהיר יכול לסיים את טיולו שהוא מתחפר בחול הלבן של המעגן. גם אנו הפלגנו עם היאכטה שלנו במיצר. רוחות עזות של 30 קשר וגלים חביבים ומעצבנים של כשני מטר הביאו אותנו לחפש בדחיפות מעגן מקלט להמתין עד שתעבור הרוח ופני הים ירגעו. הרוחות העזות גלשו במורד התלול מההר הגבוה מעל העיירה והסעירו אפילו את פני מהים במעגן. ראינו מהים את המגדלור העלוב שבקצה מזח הבטון, עלעול מהיר בספר הסקיפרים, ׳פיילוט בוק׳ גילה שאמנם יש מעגן רדוד, הכניסה קצת קשה, אבל אפשרית ועוד סיפר הספר שכנראה נכתב שהים היה רגוע ונינוח שיקבל אתכם בנמל הזעיר ג׳ורג׳ והוא אדם נחמד ומאיר פנים. (כך לשון הספר)

מול שפע כזה של מידע ומול הרוח הגוברת למרות שהמעגן לא היה חלק מהתוכנית מיהרנו להפנות את חרטום היאכטה לעבר המקלט הבטוח והרדוד של ג׳ורג׳. כניסה למקום מחייבת זהירות יתר שחלילה תחתית הספינה לא תיפגע וגם הרוח העזה לא תוליך אותנו להתרסקות על מזח הבטון. המפגש עם ג׳ורג׳ היה סמוך לכניסה למעגן, ג׳ורג׳ יצא אלינו עם סירת הגומי המצויידת במנוע גדול, ריחף סביבנו כפרפר גדול ומעלה גלים של עצמו, חיפש קשר עין עם הסקיפר. כבר ברגע הזה שבחנתי את מראהו, שולט היטב בסירה הזכיר לי את זורבה היווני, קול בס צרוד שהתגבר בקלות על הרוח, לא מגולח, כמובן, כובע לבן בקושי מכסה את ראשו הגדול וכמובן שפם עבות.

dubi zakai 2

באנגלית בסיסית וברורה הסביר שיאכטה גדולה כשלנו קצת בעיה בנמל הקטן שלו, אבל בגלל מצב הים והרוח הזמין אותנו פנימה בזהירות מתחייבת. הערכת מצב זהירה הסבירה לנו שהעגינה תהייה רוחבית והקשירה של היאכטה צריכה לעשות במהירות לפני שהרוח תישא אותה להתרסקות. ג׳ורג׳ ריחף מסביבנו בסירה שלו, מפעם לפעם נשק בחרטום שלנו עם חרטון הגומי שלנו כדי לייצב אותנו מול הרוח הגואה. תוך רגע כבר קשר את הסירה ודילג לרציף שהוא מבקש שנזרוק לו את החבלים לקשירה. למרות שהכל נעשה במהירות הבחנתי שגוף הסוואר החסון שלו וידיו הענקיות יצליחו לעמוד ברוחות ולמשוך את היאכטה לעגינה טובה. ואמנם קירבנו את היאכטה אל המזח, שורה צפופה של פנדרים הגנו על הצד מחבטה כואבת במזח הבטון. ג׳ורג׳ משך לבד את היאכטה, הוא יכול לרוח העזה. אחרי דקות כבר היינו בטוחים במעגן הטוקיז, קשורים היטב והיה לנו כל הזמן שבעולם לשוחח בניחותא עם ג׳ורג׳. כמלך המעגן הוא התבונן על ממלכתו, העגינה שלנו תפסה לו מקום שלפחות ארבע יאכטות רגילות יכלו לעגון במקומנו. ״קחו בחשבון״ אמר ג׳ורג׳ בקול הבס הסדוק, אם תבוא עוד יאכטה בגודל שלכם, היא תאלץ להיקשר אליכם. שרואים את הברבורים המסתערים מהים על המזח ואת הרוח העזה אתה מאושר שאתה נמצא במעגן בטוח, ומה שיהיה הלאה פחות מעניין. ג׳ורג׳ כיווני קשוח, אומר את דבריו שנוגעים לעגינה פעם אחת, לא חוזר על אותו משפט, אם בזמן העגינה החמצתי את השורה החשובה הוא לא יחזור עליה, כך שאחרי משפט או שניים אתה חייב להיות קשוב בהדרכה שהוא מעניק לך בקמצנות. אבל אחרי שעגנו היה משפט שחזר עליו לפחות שלוש פעמים: ״אתם מוזמנים לטברנה שלי״ (שהוא מצביע על מבנה גדול על שפת המים בקצה המזח). ומיד ניתר מאתנו בהליכה מסורבלת אל הסירה שלו שהיתה קשורה בקצה המזח, קפץ אל הסירה ומיהר אל פתח המרינה לקבל את פני עוד יאכטה שמחפשת מסתור מהרוח.

ואנחנו? חוגגים את העגינה, עם אנחת רווחה קפצנו אל הרציף, לחזק, להוסיף קשירות ולאבטח את היאכטה, וראינו את ג׳ורג׳ שהוא מלווה עוד יאכטה לעגינה בטוחה ומשדר מסירתו הוראות להגאי. מלב המיצר נראתה תנועה גדולה של יאכטות העושות דרכן לעבר המרינה הזעירה, כולם חיפשו מסתור מהרוח העזה, וג׳ורג׳, כמלך דואג כינס אותם למעגן הטורקיז הקטן, יאכטה קשורה ליאכטה. גם אלינו נקשרה יאכטה גדולה שהיתה בה משפחה בריטית צוננת, הוביל אותם סקיפר יווני חביב, ואלה הבריטים הצוננים בחוסר ברירה והרבה מילות התנצלות עברו אל המזח דרך היאכטה שלנו.

תוך שעה כבר נקשרו אלינו עוד שלוש יאכטות, די מהר הבנו שהחלום שלנו לצאת בבוקר, עם הזריחה, מתנפץ ונותר לנו רק לקוות שג׳ורג׳, השליט הגדול, ינער עם בוקר את כל הקשורים למינהם וידחוף אותם חזרה לים הפתוח. אך לפנינו עוד מחצית היום וערב, צפוי גם משחק כדורגל מרגש שנוכל לראות בטברנה של ג׳ורג׳, גם להגיע לשירותים נורמליים (2.5 יורו) וגם מקלחת טובה (טובה?) במחיר של 2.5 יורו הכל בטברנה של ג׳ורג׳ וגם לפגוש את בני משפחתו הענפה של ג׳ורג׳, אמו אחראית על גביית הכספים למקלחת ולשירותים, רעייתו שמנהלת את המסעדה ואני מניח שחלק מהעובדים גם הם בני משפחה או תושבי הכפר.

וג׳ורג׳ֿ עובד קשה, במרץ רב מכניס חבורה של יאכטות שנמצאת במסע ׳פלוטילה׳ (מסע של כמה יאכטות ב׳הפגה עצמאית׳ שחברה מסויימת מובילה את כל היאכטות, עוזרת לסקיפרים מתחילים לעגון, להסתדר בים ולהביא אותם אל מעגנים בטוחים, בתשלום כמובן).

ג׳ורג׳ לא נח לרגע, סירת הגומי שלו יוצאת לים, מקבלת את היאכטות, מנחה אותם אל המקום הראוי וכך במשך כמה שעות המעגן היה מלא שאפילו ג׳ורג׳ בקושי מצא מקום לקשור את הסירה הזעירה שלו. מאותו רגע הוא התייצב בגופו הגדול על המזח ומאותת לספינות שרוצות מסתור שאין מקום, הכל מלא.

גם אנו נהרנו עם הרבים את הטברנה של ג׳ורג׳, התקלחנו כבני תרבות, הזמנו מקומות ישיבה לערב, לארוחה, ביקשנו מקום  שנוכל לראות מעט מהטלוויזיה. בערב מקולחים ולבושים היטב התיישבנו במקומות השמורים לנו, הזמנו וקיבלנו אוכל מעולה, גם חזינו במשחק שסביבנו המוני אנגלים זועקים ומקללים את נבחרתם שהודחה מהמשחקים, קולות האנחה והאכזבה הילכו על כל המיצר ונישאו עד להרי קפלוניה. אבל היתה תחושה של שבת אחים, ימאים, ביחד, אפילו ג׳ורג׳ שלבש חגיגת את אותם הבגדים מהבוקר ועדין לא התקלח סובב בקהל האוהד בממלכה הקטנה שלו שמפעם לפעם רועם בקול הבס הצרוד על חבורת הימאים, מפעם לפעם מרים כוסית כדי לעודד את השתיה וגם חולק סודות חברים שפוקדים את המעגן שלו ובגלל עומס העבודה במסעדה אף הפגין את כושרו כמלצר. מחוץ לטברה של ג׳ורג׳ יש עוד שתי טברנות שאני מניח שהם מתקנאים בקהל הגדול שפוקד את הטברנה שלו. והקהל? כתוב ליבו ב׳אוזו׳ הלכו אחרי חצות כל אחד ליאכטה שלו לשנת לילה שהיאכטות קשורות אחת לשניה.

dubi zakai 3

עם בוקר, הקצנו מוקדם. בבוקר יפה עד כאב, שמש מבטיחה עלתה מאחורי ההרים, לאט לאט הנמל הקטן נשטף באור זהב, באור הזהוב אפילו ספינות הדייגים העלובות נראות כאילו נגע בהם רגע של קסם. הים היה רגוע מאוד, אפילו אדווה לא העזה להתרומם, הטורקיז היה טורקיזי יותר, בקיצור יום ששווה להפעיל את המנועים ולצאת מיד לים לחפש את המפרץ המתוק, לעגון שם ולקפוץ למים. אבל כאמור אנו קשורים לעוד ארבע יאכטות והסיכוי לצאת לים – תלוי בג׳ורג׳.

לא נראה שמישהו מהיאכטונרים בכלל הקיץ, אנחנו במסגרת מיזמוז הזמן הכנו ארוחת בוקר מפנקת, יש זמן, לכן שתינו עוד ועוד קפה, המשפחה הבריטית המנומסת והצוננת שקשורה אלינו בקשר אמיץ וחבלים עבים שילחה את הדור הצעיר למזח להביא אוכל, ארוחת בוקר מהטברנה של ג׳ורג, הילדים הצעירים בירכו אותנו בביישנות שחלפו מסירתם דרך סירתינו אל המזח, הציצו בגניבה ובקנאה ש׳פרנש טוסט׳ הרייחני ויצאו בשליחות ההורים להביא מג׳ורג׳ את ארוחת הבוקר. עדין לא נראה סימן מג׳ורג׳ קיוונו שיגיע רכוב על סירתו יתחיל לעשות סדר ולדחוף את העצלים מהיאכטונרים אל הים הרחב כדי להנות ממזג האוורי שהשתפר.

וכך, משעה שש וחצי ציפנו לג׳ורג׳, מלך המעגן, שיעשה סדר ויאפשר לנו לצאת. ג׳ורג׳ לא נראה כנראה ישן על הררי הכסף שמשפחתו צברה באותו ערב, או אולי יושב בחדר חשוך ומונה את אלפי היורו. בתשע וחצי גם הסבלנות הימית התחילה להתפקע, מיתר אחר מיתר, חיפשנו את המלך ולא היה, התחלנו בכוחתינו הדלים לנסות להעיר ולהזיז את היאכטות שקשורות אלינו, הצמודה לנו עם האנגלים הצוננים הואילו לצאת לסיפון, ובצינה בריטית שוחחו בכובד ראש עם הסקיפר שלהם על העיכוב הלא צפוי, ואחר כך נטו למפגש הסיפונים שלנו ושוחחו בכובד ראש בריטי על שהם מעוכבים נגד רצונם. בצינה בריטית מתחשבת גם רמזו שאנחנו מעוכבים על יד היאכטות הקשורות אלינו (וגם היאכטה שלהם)

לקראת תשעה וחצי הבנו שאם לא נעשה מעשה היאכטורנים העצלים מסביבנו לא ירימו עוגן עוד כמה שעות,  ג׳ורג לא נראה בשטח, עדין ישן והתחלנו עם עצבים המתחילים לגעוש לנסות ולעשות סדר להתיר את סבך היאכטות הקשורות, הרגשנו מעוק, ראינו את מרחבי הים הרגוע ושאפנו לצאת אליהם. הבעיה היינו כמעט ללא מים מתוקים במיכלים וביקשנו למלא אך המרחק מהברז בקצה השני של המרינה נראה מסובך אפילו מהתרת הסירה שלנו מהסירות הקשורות.

רק לקראת 11:00 השתחררנו להפלגה לים הפתוח, עדר היאכטות של הפלוטילות מילא את המיצר לכיוון דרום, הקשר שנכפה עלינו רמז לנו שכדאי שנברח מהם צפונה וכך עשינו בדרכנו לפיסארדו בצפון האי קפלוניה כדי למלא מים.

זורבה שלנו, ג׳ורג׳ מלך המעגן עשה הפוגה במלכותו בשעות הבוקר, אני מניח שבצהרים כבר דהר עם הסירה להכניס דיירים אחרים למעגן עם סירותיהם. אבל רק שתדעו שבבוקר הוא ישן.

Share Button


אודות


'חו"ל/ מלך המעגן' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

dubi zakai 11