dubi zakai 111

בעלי חיים/ תחפושת בשביל לחיות

כמו בכל שנה, בפורים, אני מאזכר אתכם שלא רק בני האדם מתחפשים, אלא גם בעלי החיים, אלה, להבדיל מבני האדם, מתחפשים כל השנה, כמובן לא חוגגים את הצלחת אסתר ומרדכי וגם לא מעיינים במגילת אסתר. התחפושת שלהם כדי שיוכלו לשרוד. תחפושת כדרך הטבע

זעמן המטבעות הוא נחש 'פושט', חסר את ההילה מעוררת הפחד של נחש ארסי, נחש שיכול לשמש ארוחה נאה לכל טורף. אבות אבות אבותיו של אותו נחש הבינו שכדי לשרוד בחיים הקשים צריך שיהיה אליך 'ריספקט', אתה מפחיד! אתה חזק! לפני שנים רבות התחילו אבות 'זעמן המטבעות' לעבוד על התחפושת בתהליך אבוליציוני למדו להתחפש לצפע אימתני. הצפע, כידוע נחש ארסי והזעמן אימץ לעצמו את צבעיו, צורתו ואפילו את נשיפות האיום והגבהת הראש האופיינית לצפע התוקף. הטורפים שחפצים בחיים מתרחקים ממנו בפחד לעומת זאת הוא בעזרת התחפושות טורף בנקל, אפילו צפעים צעירים.

כך בטבע, הפרחים החרקים והחיות לא ממתינים לחגיגות פורים ב'גן שולה', הפרחים נוהגים לרמות את החרקים כדי שיאביקו אותם למען דור ההמשך. חלק מהחרקים לובשים תחפושות כדי להסתוות ולהגן על עצמם. במצולות הים, כמה מפליא גם מתחפשים, כמה דגים פיתחו שיטות נפלאות של תחפושת. הפעם הטיול שלנו עובר בין פרחים, חרקים וחיות, ננסה לקלף מהן לרגע את התחפשות, פתאום תראו שתחפושות כמו של הדבורה מאיה, סטטיק ובן אל קאבוי או ביבי ושרה תחפושות עלובה לעומת גאוניתם של בעלי החיים.

הבגנווליה, קשת של צבעים

 – כמעט כל חצר מתברכת בשיח הקוצני והחזק המשמש כגדר חיה, קוצנית במיוחד. פרחיו בולטים מרחוק במקבצים נאים של צהוב, כתום, אדום מגנטה ועוד. הצבעים היפים פשוט מושכים בטירוף את החרקים, אבל פרח הבנגווליה האמיתי לבן, קטן, וממש לא מושך את החרקים, מה עשתה ה'בנגווליה' לבשה תחפושות, עטפה את הפרח הקטן בתפרחת צבעונית בשלל צבעים. החרק נמשך לצבע, חודר פנימה ושם, באי ברירה מגיע לפרח האמיתי, ועטוף באבקה מפרה ירחף לפרח אחר.

פרפרים, עין הרע

הפרפרים בזמן מנוחתם נטמעים היטב בין ענפי העצים, צבעם קרוב לצבע הגזע או העלים. אבל אם מתקרב אליהם אויב מיד הם פורשים את כנפיהם, על הכנפיים מצויירת המסכה הגדולה, זוג עיניים ענקיות. הטורף, נבהל, ונסוג באלגנטיות לחפש לו טרף אחר. גמל שלמה, להיזהר מרגלים קדמיות – החרק הירוק הגדול נוהג לעמוד בדממה על הענף, תחפושתו צבעו הירוק וצורתו המזכירה ענף צעיר, תחפושתו שומרת עליו מטורפים ומסתירה אותו מנטרפים. כך הוא עומד, ללא תנועה, רק רגליו הקדמיות, הארוכות מוכנות, ברגע שעובר הטרף הוא שולח במהירות את זוג רגליו הארוכות ותופס את הקורבן.

המקלון, ככפיס עץ

שייך למשפחה הענפה של החרקים, נראה בדיוק כמו כפיס עץ שמונח על העלה, חסר יכולת, כך הוא יכול לנוע על ענפי העצים וברגע שהוא חש בתוקף הוא מיד קופא במקומו ומשתלב עם הסביבה.

הדבורנית, קריאה לזכר המיוחם

הדבורנית היא תמצית סיפור הרמייה של פרחי הסחלב. כמה דבורניות יודעות ל'עבוד' על דבורים זכרים. הזכר, להוט מתאווה, מחפש את הדבורה כדי להתענג עמה במעשה אהבה בטבע. הדבורנית מספקת לו מצע נוח לסיפוק תשוקותיו. התפרחת בחלקה צמררית, עם ריח מסויים, הזכר, שראשו מבולבל מיחום וריחות מגיע לבצע את תפקידו, אבל המפגש עם הפרח מותיר אותו במחילה עם 'כאב ביצים', הפרח 'עבד עליו'. אבל בינתיים הזכר נכנס למלכודת בראשו כבר מוכתמות שתי האבקות, משם עף לחפש לו את הנקבה המיוחלת. במשך הזמן הזכר הצעיר והנמרץ לומד את התרגיל, אבל פראיירים רק מתחלפים, הצעירים הבאים נופלים למלכודת הרמיה. אומרים שהתרגיל של הדבורנית דווקא משביח את גזע הדבורים.

אשקוץ השיטה, פרפר שובב

עוד מתחפש הפעם באזורים הצחיחים של הנגב, סוג של פרפר המתחפש לפרי ולקוץ של עץ השיטה. תחפושת זו מבטיחה סיכוי קטן שיפגעו בו.

פרפרי המונרך, למוצר מוצלח קמים חיקויים

סוג פרפרים מיוחד שנודד בין מקסיקו, קליפורניה וקנדה. הפרפר הקטן עושה את דרכו הארוכה (כ-5000 ק"מ) מקנדה אל מקסיקו, שם בהרים הגבוהים סביב ניו מקסיקו, הפרפר מגיע ליער, ומתנחל על סוג עץ מסויים. שהשמש זורחת מיליוני פרפרים מרחפים על הגבעות, כהשמש נסתרת אחורי ענן מתחפש הפרפר לענף, הפרפרים נתלים אחד בשני, מקפלים את כנפיהם, צבעם הופך להיות בז דהוי. בן הדוד של המונרך נקרא בעברית 'דנאית' (מלשון דאיה), טוב לו בארץ, אין הוא עף את המרחקים שגומא בן הדוד במקסיקו. זחלי הדנאית ניזונים מה'מילקויד' נוזל רעיל שנמצא בצמחים (מזכיר את בצבעו את החלב) והזחלים הצעירים מתגברים על הרעל, ובגופם זורם הרעל, אחד מהעצים אלה הוא תפוח סדום (פתילת המדבר). וכך למדו הציפורים ש'דנאית' (המונרך) רעילה ולא נוגעים בה. הזחל יכול לחיות בביטחה (יחסית). להצלחה מסתבר קמים חקיינים זולים, את תחפושות הדנאית לובש חקיין שנראה בדיוק כמוה, צורתו, צבעיו, דרך מעופו תחפושת מושלמת, כך גם הפרפר החקיין מקבל חיסיון מטרפים .

הלופית המצוייה, מלכודת הזבובים

בימים אלה מתמלאת הארץ בפריחה של הפרח הגבוה, המזכיר במראהו מטה, מכאן שמו העממי 'מטה אהרון'. הלופית נראית ככד שמעליו מכסה מפני הגשם. הוא מדיף ריח של זבל החביב על זבובים מסויימים, אלה נמשכים מרחוק לריח וצולל לתוך הפרח, מסתבר שקל להיכנס לתוכו אבל קשה מאוד לצאת ממנו. בדרכו נעטף הזבוב באבקה דביקה וזה כל כל מה שהפרח רוצה.

הנקאי, ניקוי רטוב בים

גם בממלכת הים קיימות התחפושות. בים סוף למשל שוכן בין סלעים ואלמוגים, דג הנקאי. יחד עם בת זוגו הנאווה מציצים בין הסלעים וממתינים לטורפים גדולים שיעצרו לרגע ב'סלון היופי לדגים' לניקוי וטיפוח. התשלום אכילה של שרידי המזון שדבקו בטורף. הנקאי עושה את עבודתו בשלווה, יודע שתפקידו החשוב משאיר אותו מחוץ לשיני הטורפים. יש שפת סימנים בין הטורף לנקאי, הברקודה, למשל, מגיעה ל'סלון היופי', עומדת במים ראשה כלפי מעלה והזנב למטה, אלה הם סימנים שהגברת ברקודה מוכנה לניקוי וה'נקאי' נוטש את החבוא הבטוח ומתחיל לעובד. אבל מסתבר שתחפושות ושקרים נמצאים גם בעומק הים. דג מסויים מתחפש לנקאי, כל כך דומה למעט הנקיון, ממש לא מעניין אותו. הברקודה למשל מגיעה אליו עושה את פעולות הריקוד, אז מתקרב אליה הדג המתחזה ומעניק לה ביס חזק, תולש חלק מבשרה, נמלט עם האוכל בפה לנקודת מסתור.

dubi zakai 111

הסגא, כמו בתפילה

הסגא הוא חרגול ענק, טורף קטלני, די מרושע, אינו בוחל גם בגורי עכברים. ביס ממנו באצבע האדם יכולה לגרום לכאבים קשים. צבעו ירוק והוא מזכיר ענף של צמח. הליכתו כשל זיקית, הוא מתקדם קדימה ואחורה באיטיות. הנקבה גדולה מהזכר, באחוריה חרב הטלה אורכה. הסגא מגלה תחפושת מאוד מקורית, הוא נתלה על הענפים, מניע את גופו לצדדים, כאילו הוא ענף נידף. יש כאלה שמגדרים אותו כמתפלל.

גזר קיפח, נקודה שחורה במשטח הנחיתה

בימים אלה מלאה הארץ במשטחים לבנים של הגזר הקיפח (גזר הגינה), סוככים לבנים גדולים. זהו פרח נפוץ מאוד בזכותה של תחפושת פשוטה למדי. במרכז התפרחת מופיעה נקודה שחורה, במבט על נראה, כאילו התיישב במרכז הפרח זבוב, הזבובים המרחפים באוויר דבקים בעקרון, זבוב לא מבזבז את זמנו בטח יש שם אוכל, הם נוחתים על הפרח וכך לוכד אותם הפרח לעזור במלאכת האבקה.

זבוב הדבורה, חיקוי מוצלח

כידוע, רבים מטורפי החרקים נזהרים מהדבורה. העמלנית קטנה ועצבנית, מרגיזים אותה מיד שולפת את העוקץ, מכאיבה ולעיתים קרובות הורגת. לכן יש בטבע כבוד לדבורה, זבוב מסויים רצה גם לזכות בכבוד בלי להיות דבורה, סדר לעצמו תחפושת בצבעי הדבורה ואפילו סיגל לעצמו את אותו זמזום, ההבדל היחיד, לדבורה ארבע כנפיים, לזבוב המחופש שניים, כך יכול הזבוב לטייל כדבורה בטוח מכל מיני טורפים.

החיפושית ה"מתה" – סוג מסויים של חיפושיות עם התקרב אליהם טורף מתחזים

למתים נוהג להתחפש למת, חלק מבעלי החיים לא נוגעים ביצור מת.

עוד ועוד צמחים מתחזים כדי למשוך את החרקים, הכלנית שצלחתה האדמונית מושכת חרקים רבים, השדות הצהובים שרוב פרחיהם לשוניים, מורכבים מעלי כותרת שיחד מרכבים צורה של פרח. כליל החורש שצובע עצמו בורוד עז למשוך את החרקים דווקא אליו ביער האפלולי.

Share Button


אודות


'בעלי חיים/ תחפושת בשביל לחיות' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11