סיפורים

dubi zakai
0

עטוף בזיכרון

נגיעת מקום – סיפור קצר 19.4.17. הסיפור פורסם ביום השואה במעריב בילדותי, בערב יום השואה, היה משתלט על הבית שקט מוזר, אפלולית הבית הייתה מוארת בנרות זיכרון, אש הנרות הרקידה צללים כהים על הקיר. אמי ז"ל, סובבה בבית, עיניה תפוחות ואדומות ומבטו של אבי ז"ל נדד למרחקים. שניהם, שתי נפשות אומללות שאיחדו עצמם למשפחה אחרי…

Share Button
dubi zakai 566
0

סיפור קצר/ המשורר והמבקר

 18.4.17 בעמוד השער של עיתון השבת התנוססה תמונתו, המשורר, בתמונה הוא נראה נינוח, לבוש ספורטיבי, צווארון גולף מוגבה שמוסיף חן לצווארו. חיוך מעט מתנשא, נח בקצוות שפתיו. כן, זה הוא, המשורר, את התמונה הוא העביר למערכת, אחת הטובות שלו. חשוב לו המראה, לכן, בכל פעם שפונים אליו בבקשה לתמונה כדי לעטר כתבה עליו הוא מעדיף…

Share Button
dubi zakai 6809
0

סיפור/ קטע מתוך

(קטע מתוך סיפור חדש, והאיור? לא קשור) … הכל היה סדור במקומו, אך עיניה לא ראו. התבוננה קדימה במבט אטום. תחילה שחררה יבבה ארוכה, כעין קינה של כינור בודד שאוצר כוח לקראת שיא נגינתו, אחר היא נשמה במהירות, ומפיה השתחררו גניחות ארוכות כואבות, ונשימתה הפכה מקוטעת. כחיה פצועה המתייסרת באיפוק וגבורה. ואז מילאה את חלל…

Share Button
dubi zakai 03-1
2

זיכרונות/ ירושלים, מכל בוניך מחריבך חזקים יותר

שכונה ירושלמית עטופת יופי נחה בשלוות שנים מתחת לבנייני האומה בירושלים, חמדו אותו כרישי נדל"ן ותראו איזה שכונה נולדה במקום. … תרשו לי, מכובדי, לקחת אתכם אל מסלול מיוחד בליבה של ירושלים המערבית, ממש מתחת לבניני האומה. פעם היתה כאן שכונה קטנטנה, אחת מספיחי שכונת רוממה. רח' אחד מפותל היה חוט השדרה של כל השכונה…

Share Button
001 (2)
0

ספרים/ שלל פריז

ואיך אפשר להיות בפריז מבלי לחדור לאפלולית המבורכת של חנות ספרים. נכנסתי לחנות בסימטה קטנה, המעברים בין המדפים היו כל כך צרים ששמחתי שנכנסתי למקום לפני ארוחה הצהרים, לא הייתי מציח לעבור בין המדפים הצפופים. מתוך האפלולית מלאת התרבות הגיחה אישה צעירה, גבוהה ודקה, עדינה ולבנה כקריסטל משובח, ידיה ופניה לבנות כאילו מעולם לא הגיחה…

Share Button
dubi zakai d-177
0

סיפור/ עטוף בזיכרון

אני מפרסם שוב את הכתבה שפרסמתי לפני כשנתיים … בילדותי, בערב יום השואה היה משתלט על הבית שקט מוזר, אפלולית הבית היתה מוארת בנרות זיכרון, אש הנרות הרקידה צללים כהים על הקיר. אמי, ז"ל, סובבה בבית, עיניה תפוחות ואדומות ומבטו של אבי ז"ל נדד למרחקים. שניהם, שתי נפשות אומללות שאיחדו עצמם למשפחה אחרי שאיבדו את…

Share Button
איור: דובי זכאי
0

סיפור/ צרוב בבשר

סיפור ליום השואה שפרסמתי בזמנו. בעת הצפירה ביום הזיכרון, צפה מול עיני דמותו הקטנה, אחת מבין רבות. את סיפורו הצרוב היכרתי. יהודי קטן קומה, מעט שיער אפור ש"פיאר" את קרחתו. אפו ארוך, כיאה ליהודי, הטיל צל תמידי על פה קטן. ששני קמטים עמוקים תחמו את שפתיו הקצרות. גבות עבות שהטילו צל על העיניים. מתחת לסבך…

Share Button
dubi zakai d-15
0

סיפור/ צידו השני של הקו

סיפור חדש, 15.3.15, מאת: דובי זכאי לרגע עמד במקומו, ידע, אם הוא חוצה את הקו חייו משתנים ברגע אחד, לכן עמד, ממש ליד הקו, נזהר ומתלבט. והקו? אף אחד לא היה חושד בקו אומלל שמסומן באבק גיר שהוא כה משמעותי לחייו של אדם, לעומת זאת הדרך, להגיע לקו המיוחד מחייבת לעבור מסלול קשה וארוך. לא…

Share Button
dorit
0

סרט/ יקירי

סרט סיני חדש עומד להיות מוקרן. סרט קשה על תופעה קורעת לב שאינה מוכרת לנו. מה אנחנו יודעים על סין?  למעשה מעט, רק את העטיפה החיצונית, או מדויק יותר את מה שהשלטונות רוצים שנדע. מפעם לפעם מתגנב מידע שאינו עובר את העיניים הבוחנות של השופר הממלכתי, מיליארד ושלוש מאות מליון תושבים וכמה מעט אנו יודעים….

Share Button
dubi zakai
0

סיפור/ בזכות המילים

 זהו, אחרי "עגינה" ארוכה באפלולית המגירה, בין הרבה כתבי יד בחרתי את הראשון שיצא לאור אצלי באתר. אשמח לשמוע דעתכם אורות המכוניות הניסו את הלילה השחור ושלחו למגרש החניה האפל את צילם הארוך של עצי האורן. ערפל של גרגרי אבק ריחף באוויר, פנסי המכוניות לא הצליחו לחדור אותו. צליליות לא ברורות, מוארות בפנסי המכוניות הילכו…

Share Button

dubi zakai 11