סיפורים

dubi zakai 43
0

חו"ל/ יווני אמיתי

וואסילי הוא יווני אמיתי, מאוהב עד כלות באמו, סוגד לה ומטפל בה באהבה. הוא מתעב את המקום שהוא גר בו אבל לא יעזוב אותו בחיים. נשוי לאישה מדנמרק ומשוכנע שטעה בבחירת בת הזוג, משווה את הדנית המעודנת לאמו הארצית והתוצאות לרעת הדנית החסודה, אבל בכל לילה חוזר לאשתו כפודל מכשכש בזנבו. לוואסילי יש את השרמנטיות…

Share Button
ציפורים
0

הרהור/ שעת הציפורים

אני נוטה לחשוב שכל הנמים בשעות הבוקר המוקדמות מפסידים משהו. אמנם, בקצה הלילה הם מחברים את קרעי חלום האחרון עם החיים היומיומיים, אבל, במציאות המתעוררת הם מפסידים את הקסם שעות הבוקר המוקדמות. כך למשל זכיתי להכיר את עובדי הניקיון בגן הציבורי, ברכתי אותם בבוקר טוב חביב, הם החזירו לי בוקר טוב מהוסס, (בטח שאלו עצמם:…

Share Button
dubi zakai
0

סיפור קצר/ דמויות בחלון – דובי זכאי

(נכתב 28.11.2015 – עריכה אחרונה 23.5.17) משונה, חשב בלבו, בכל פעם שיוצאת רכבת מהתחנה היא חייבת לשגר לעולם צפירה, כעין שריקת פרידה מהמקום. אולי, כך חשב, זו פרידה משאר הרכבות שעוגנות לצידה בתחנה. בטרם גוועה הצפירה, והרכבת הפליגה לדרכה. בתחילה, גלשה בנסיעה חרישית, לאט לאט הרכבת אוספת מהירות, עוד צפירה קצרה חדה ואז מצטרף לסדרת…

Share Button
dubi zakai 12
0

דחוקה

סיפור קצר מאת: דובי זכאי….. שהגענו לחנות לקנות את הקומקום החשמלי, לא ראינו אותה. ביקשנו קומקום, המוכר נראה יגע עמד ליד הקופה הרושמת ועסק באכילת לחם שטבל בכוסית לבן. באצבעות שמנמנות טבל את פרוסה הלחם בגביע הפלסטיק, לעס לאט ומבטו בהה החוצה אל הרחבה הקטנה שמול החנות. הפעם, בחרנו, רעייתי ואני, לקנות את הקומקום דווקא…

Share Button
dubi zakai
0

עטוף בזיכרון

נגיעת מקום – סיפור קצר 19.4.17. הסיפור פורסם ביום השואה במעריב בילדותי, בערב יום השואה, היה משתלט על הבית שקט מוזר, אפלולית הבית הייתה מוארת בנרות זיכרון, אש הנרות הרקידה צללים כהים על הקיר. אמי ז"ל, סובבה בבית, עיניה תפוחות ואדומות ומבטו של אבי ז"ל נדד למרחקים. שניהם, שתי נפשות אומללות שאיחדו עצמם למשפחה אחרי…

Share Button
dubi zakai 566
0

סיפור קצר/ המשורר והמבקר

 18.4.17 בעמוד השער של עיתון השבת התנוססה תמונתו, המשורר, בתמונה הוא נראה נינוח, לבוש ספורטיבי, צווארון גולף מוגבה שמוסיף חן לצווארו. חיוך מעט מתנשא, נח בקצוות שפתיו. כן, זה הוא, המשורר, את התמונה הוא העביר למערכת, אחת הטובות שלו. חשוב לו המראה, לכן, בכל פעם שפונים אליו בבקשה לתמונה כדי לעטר כתבה עליו הוא מעדיף…

Share Button
dubi zakai 6809
0

סיפור/ קטע מתוך

(קטע מתוך סיפור חדש, והאיור? לא קשור) … הכל היה סדור במקומו, אך עיניה לא ראו. התבוננה קדימה במבט אטום. תחילה שחררה יבבה ארוכה, כעין קינה של כינור בודד שאוצר כוח לקראת שיא נגינתו, אחר היא נשמה במהירות, ומפיה השתחררו גניחות ארוכות כואבות, ונשימתה הפכה מקוטעת. כחיה פצועה המתייסרת באיפוק וגבורה. ואז מילאה את חלל…

Share Button
dubi zakai 03-1
2

סיפור קצר/ מחריבך חזקים יותר

שכונה ירושלמית עטופת יופי נחה בשלוות שנים מתחת לבנייני האומה בירושלים, חמדו אותו כרישי נדל"ן ותראו איזה שכונה נולדה במקום. … תרשו לי, מכובדי, לקחת אתכם אל מסלול מיוחד בליבה של ירושלים המערבית, ממש מתחת לבניני האומה. פעם היתה כאן שכונה קטנטנה, אחת מספיחי שכונת רוממה. רח' אחד מפותל היה חוט השדרה של כל השכונה…

Share Button
001 (2)
0

ספרים/ שלל פריז

ואיך אפשר להיות בפריז מבלי לחדור לאפלולית המבורכת של חנות ספרים. נכנסתי לחנות בסימטה קטנה, המעברים בין המדפים היו כל כך צרים ששמחתי שנכנסתי למקום לפני ארוחה הצהרים, לא הייתי מציח לעבור בין המדפים הצפופים. מתוך האפלולית מלאת התרבות הגיחה אישה צעירה, גבוהה ודקה, עדינה ולבנה כקריסטל משובח, ידיה ופניה לבנות כאילו מעולם לא הגיחה…

Share Button
dubi zakai d-177
0

סיפור/ עטוף בזיכרון

אני מפרסם שוב את הכתבה שפרסמתי לפני כשנתיים … בילדותי, בערב יום השואה היה משתלט על הבית שקט מוזר, אפלולית הבית היתה מוארת בנרות זיכרון, אש הנרות הרקידה צללים כהים על הקיר. אמי, ז"ל, סובבה בבית, עיניה תפוחות ואדומות ומבטו של אבי ז"ל נדד למרחקים. שניהם, שתי נפשות אומללות שאיחדו עצמם למשפחה אחרי שאיבדו את…

Share Button

dubi zakai 11