dubi zakai 11

רומנטי/ סיפור של חורף

היא: התיישבה לידו, הוא אחז בהגה, דלת המכונית נטרקה, המולת הרחוב נשארה בחוץ, טרדות היום נשרו ונעלמו והם באי הקטן של שקט, במכוניתם. היא נשענה לאחור עצמה עיניה, אספה את שערה לפקעת חיטה רכה ונשמה עמוק. אחר שלחה יד רכה ללטף של פניו.

הוא: חייך אליה, "אל תשכחי להודות לאמך על הטיפול בילדים" והנהיג את המכונית אל הכבישים מחוץ לעיר.

ומחלון המכונית נראו כמו בסרט השדות הירוקים, בשקט שנולד ברכב הם בולעים את הנוף הרטוב שנע מולם דרך החלון. ניחוח עדין של קפה עלה משתי כוסות הקפה שהיו מוכנות והניחוח מילא את הרכב. מוסיקה חרישית עטפה אותם כמגן רך, על החלון נקשו טיפות של גשם, עננים כבדים כהים שוטטו באיום מרומז לגשם המתקרב. השדות הירוקים של עמק יזרעאל הצטיירו בחלון.

היא: (לחשה) הכל כל כך יפה.

הוא רק שלח אליה חיוך אוהב והמשיך לנהוג בשקט.

על הרי גלעד, מעבר לגבול, נח ענן כבד ושם, כנראה, ירד גשם, רק פה בכביש הירוד לעמק הירדן עדין טפטף, אור אפור מהול בגווני הזהב השמש השוקעת מכינה עצמה להעלמות מרשימה בין עננים, באורות הרכים של קצה היום אפשר להבחין בנהר הירדן העצל שמימיו נחבאים בין צמחי הקנה, העננים הכהים הגולשים מההר מזרחה נגועים הגוונים של ורוד וזהב. בצומת הוא הפנה את המכונית מזרחה, הכביש כמעט ריק, מטעים דקלים נעים באטיות כמו נרעדים לקראת הגשם המתקרב, הכביש הוליך אל צומת צמח.

הוא: טוב שלא אכלנו כלום, נבוא רעבים. חייך אליה.

היא: רגועה על המושב הניחה ראשה על קצה המושב ופקעת הזהב של שערה צנחה כמפל זהוב אל אחרי המושב) איזה רעיון גדול החמיאה לו.  הוא שתק מחייך יום חופש של אמצע השבוע וחתמה במילה חלום.

את העליות לרמת הגולן נהג במתינות, כפי שרגיל, למטה התגלו פיסות מנהר הירמוך, חמת גדר, היתה כנקודה זוהרת למטה, בנקודה הנמוכה, אפופה באדים רכים כאילו סיר גדול ומבעבע שהמכסה הוסר ממנו, הכביש המפותל גילה להם בכל עיקול נופים אחרים, השמש דילגה על הגבול שקיעתה וריככה את מראות הרים הגבוהים בממלכת ירדן, צבעה את הטרסות החקלאית בגוונים של זהב, הגשם שירד השחיר את הכביש המטפס, ברגע מסוים כבר התגלה יופייה של הכנרת, הר מנור כהה וזקוף, מעליהם מתנשא כדור החמה אדום וסונטים בו עננים כבדים, פס של זהב נמתח על מי הכנרת, ובתי טבריה נראו כיורדים כצללים לרחוץ במי האגם המאדימים.

עדין לא דיברו בניהם, מתמכרים לשקט הנפלא, למוסיקה ולנוף, שהחלו את מסעם על 'פלטו הרמה' אותו משטח ענק, זוהר בירוק מלא חיים של חיטה צעירה הגדלה בשדות, וטיפות הגשם הוסיפו קצב למוסיקה עם נקישה קשה על השמשה, עוד קצת המכונית בעלה את הכביש והנוף המשחיר עבר כמו בסרט דרך חלונות המכונית. בנקודה מסוימת פנו לכביש זעיר, משובש, המוליך אל מצפה לשלום, שוב נפרסו נופי האגם, השמש נואשה מהמאבק עם העננים, קבעה את מיקומה בקו ההרים הולכת להיחבא מאחוריהם.

שנכנסו לחדר המלון חלון חדרם עוד זהר באודם השקיעה, דקות ארוכות עמדו על מרפסת חדרם חבוקים לחמם את גופם מהקור, צופים אל היופי, והשתיקה עדין נוכחה ביניהם, אין צורך במילים שהנוף מדבר, זכה שאמר את זה פעם. בתי טבריה נוקדו בנקודות אור המרכיבות מחרוזת נאה של יופי בערב הירוד. ששולי הכדור האדום של השמש השוקעת נעלמו מאחורי הרי מנור פסעו מחדרם אל הבריכות הגדולות שנמצאות בסמוך. הצעיף השחור כבר נח על הכנרת, מראות הנוף המסעיר נדחקו אל האפור והשחור  והצבעים נעלמו בלילה היורד. עטופים במעילים מול הרוח פסעו אל המבנה בו ממתינות הבריכות החמות. שנכנסו פנימה עטפו אותם אדים כבדים וריח של מלוח, שלוש בריכות חמות המתינו להם ובעד לחלונות הגדולים ליווה אותם עדין הנוף. שנכנסו למים הנעימים, רגע לפני שפשטו את ידיהם לציפה, שלחה אליו מבט רגוע, אוהב. שראשה שקעה במים, שערה הארוך יצר הילה זהובה שהילכה אחרי תנועתה. לרגע צפה ללא תנועה מתמכרת למים ולחום הנעים. עד שחשה ביד עדינה שתמכה בגבה והוליכה אותה בבריכה ברכות שהיא משרטטת מסלול במים. ראשה ואוזניה טבולים במים ורק פניה מחוץ למים ועיניה עצומות, באוזניה מתנגנים צלילים רכים העולים מתוך הבריכה. יד נוספת שלחה גלים קטנים שגלשו אל גופה, צווארה, תוך רגע שקעה אל ההנאה והשלווה, אחרי דקות ארוכות שגופה הוסע במים והיא התנמנמה ברכות העוטפת פקחה את עיניה וראתה מעליה את פניו בוחנות את פניה, מפעם לפעם משלח גלים רכים להרטיב את גופה, גם גופו שקוע במים עד צוואר ולאט לאט הוא מוליך אותה ואת עצמו בבריכה החמה. שהניח לה לצוף במים הוא צף לצידה, עתה שמע את המוסיקה הרכה שבוקעת רק למי שאוזניו במים. שהרגיש שידיים רכות מלטפות את גבו ומוליכות אותו במסלול חמימים בבריכה. עתה היא הוליכה אותו במסלול מפותל בבריכה, שערה הזהוב מתפזר כהילת זהב סביב ראשה. הוא שכב במים הרגיש את ידה משילות מגופו ומחשבות את תלאות היום, כאילו חלה הפסקה בחייו ולפתע הוא לתקופה קצרה בפיסת חיים חדשה לא מוכרת, הוא הסתובב אלה חיבק אותה חזק ויחד עמדו חבוקים מול הנוף מעבר לכנרת שהוא מנוקד באורות רבים.

שסיימו את הרגיעה בבריכות חושך כבר נח על הכנרת, גלי הערפל של עננים מהלכים על חלקת המים עירפלו את אורות טבריה, נקודות אור ניקדו גם את ראשי הרי צפת והרחק בחדות פתאומית התגלו בצפון אורות קריית שמונה ואצבע הגליל.

את הדרך למסעדה הסמוכה עשו ברגל, עטופים היטב וגופם עדין  כלוא חום הבריכות, כחמש דקות הליכה, על טיילת מוארת בעדינות. בדרום זהרו בקצה הדרומי של הכנרת הבליחו אורות הדגניות, ומהם נוקדו בצהוב אורות צהובים ששרטטו את הכביש לטבריה. בצפון, מרמת הגולן דילגו במורד אורות הישוב חד נס, טיפות כבדות קראו להם למהר למסעדה המוארת. בפנים נח לום נעים וריח של אוכל ביתי שהוגש להם, מנת הדג לוותה בכוס יין לבן.

שחזרו לחדרם הוא לחש לה משהו, היא צחקה, שהמים החמים מילאו את האמבט הגדול מול הנוף, אד רך נח על החלון וטשטש את תמונת הנוף הם שקעו במים החמים הרגועים.

היא: כל כך טוב לי.

הוא: גם לי, שלווה אחרי זמן כה רב. כדאי בכל חורף לעשות את היום והלילה הזה לפחות פעם אחת.

 

Share Button


אודות


'רומנטי/ סיפור של חורף' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11