dubi zakai

עצבים/ המחול העצוב של השקדיות

פעם היינו מטפסים לחירבת בית נטיף לחגיגת פריחת השקד, רקפות וכלניות שימשו כתפאורה ליופי החורפי. כל היופי הזה נרמס על ידי העיר בית שמש המתפתחת ונותר אי קטן של יופי שגם אותו יבלעו. המקום כפי שהיה פעם

אחרי הסיבוב מתגלה המראה. שעת אחה"צ, השמש הרחיקה אל המערב, אורה נושק בזהב ומרכך גם סלעים קשוחים. גדרות אבן, בניהם עצי בוסתן רבים, תאנה המנסה להסתיר את עירומה, הצבר המאיים בקוציו על ההולכים בשביל. עצי שיזף נטולי עלים, כמה עצי שקד שפריחתם החלה. בקצה המערבי, עץ שקד שפורח בזוהר לבן מיוחד, השמש היורדת במערב שולחת אליו קרניים, מוסיפה את זוהר הכלה ביום חתונתה. וכך, מבין כל העצים, שנחה על השקד תאורה מיוחדת. לפתע, עולה מן העמק משב רוח קלה, לרגע נרעדים עלי השקדייה הלבנים ואחר ניתקים, נושרים במחול עדין כפתיתי שלג רכים, מתפזרים על האדמה מסביב לעץ כשמלה שנפרדה מגופה של כלה. השמש נחבאת מאחורי ענן, צל כבד מהלך בזעף על העצים, הצינה היורדת הבריחה אותנו אל חום המעיל.

המקום, חירבת הכפר בית נטיף, שביל נוח המסומן באדום, מקום בו נחים בשלווה עצי השקד והבוסתנים. מסביב גדרות אבן ובשוליים פריחה עליזה של רקפות וכלניות. עצי שקד מהססים אם להעניק למקום את מלוא יופיים. בית נטיף מוכר כישוב קדום, מתקופת הבית השני, היתה בו התיישבות יהודית גדולה, בחפירות שנעשו כאן התגלה מפעל ליצור מנורות שמן, בחלק העליון מערת קבורה יהודית עד שאספיאסינוס הרומאי החריב את המקום. בחפירות התגלו צלמיות, מפעל ליצור מנורת שמן, מערות קבורה, בורות מים, פסיפסים המתוארכים למאה השלישית. בתקופה מאוחרת יותר התיישבו במקום המוסלמים, במלחמת השחרור תושבי הכפר היו שותפים לרצח לוחמי הל"ה. ב'מבצע ההר', ב-1948, נכבש המקום על ידי כוחותינו ותושביו נמלטו. ראשוני קיבוץ נתיב הל"ה, (או כפי שתושביו מכנים את קיבוצם, נתיבל'ה), התיישבו בבתי הכפר בתחילת דרכם, אחר עברו מערבה, לישוב הקבע.

מסביב נפרסים נופי עמק האלה, במזרח על ההר ישובי גוש עציון, אפשר לטייל במרגל לנקודת הגבוהה, לתצפית. שם ממתין חורש של כמה עצי אורן ירושלים, פריחה מטורפת, גדרות אבן, שרידי בוסתנים, משוכות צבר ושקדיות שמתחילות לפרוח. למרגלות הגבעה, ממזרח מערת קבורה עתיקה, בורות המים, (זהירות!!!). הנוף הנשקף מחורש האורנים יפה אך מכאיב. אפשר לראות את הנגיסה האכזרית של הציוד המכני, בגבעות הסמוכות נבנית בית שמש החדשה. גם גבעה זו שעליה אתם עומדים אמורה להיות טרף לשיני הטרקטורים לטובת הבניה המתרחבת של בית שמש.

איך מגיעים: כביש 38, (שער הגיא צומת האלה), בצומת האלה פונים מזרחה, לכביש 375, לפני צומת עציונה, משמאל שביל עולה אל חירבת בית נטיף (סימון שביל אדום. זהירות קו לבן רציף על הכביש). לעזרתכם, מפת טיולים וסימון שבילים 9.

לא לפספס: כדי לראות את מלוא יופיו של עמק האלה הפורח, אני מכוון אתכם אל נקודת תצפית עוצרת נשימה. על כביש 375, פניה דרומה, לישוב אדרת. טפסו עם כביש עד לשער הישוב, שם תחנו, ותצפו אל הנוף המדהים כמעט ממעוף הציפור. עמק האלה פרוס למטה. שדות משורטטים בירוק, שבילים לבנים, מקיפים את הצלחות הענקיות של תחנת הלוויינים. רוצים רקפות? ביער האורנים בצידו השני של הכביש.

 

Share Button


אודות


'עצבים/ המחול העצוב של השקדיות' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11