dubi zakai 1

עירוני/ מסע שמתחיל בעיר

רגע לפני ההכנות לחג המולד ומיד אחרי הגשם הטוב, רבים מתחילים להלך בדרך הבשורה, דרכו של ישו מנצרת ועד הכנרת. שלושה ימים של הליכה בשביל שנושק לישובים ונקודות תצפית. הצליינים מגיעים. …

ג'ורג', צעיר בריטי הגיע לנצרת מפרוור הסמוך ללונדון, כל עולמו צרור בתרמיל מרופט וזוג נעלי התעמלות ישנות. בגדיו נקיים זקן דליל מעטר את פניו. את הארוחות הדלות הוא רוכש בחנויות הקטנות בשוק, גיוון מאכליו נע בין גבינה 3 אחוז ל-5 אחוז. למרות דלותו ג'ורג' אדם מאושר. מה גורם לאושרו של אזרח בריטי? משכיל ונבון דווקא בישראל?, מסתבר שלבחור הבריטי הצנוע נגלה האור, הנוגה הנפלא האיר את דרכו עד כאן, לנצרת. הוא לא משיח תימהוני, אלא אדם רציני שרוצה לחוש דרך נעלי התעמלות הישנות את מסלולו המפותל של ישוע, (ישו), בגליל. הבריטי המנומס, אסף את חסכונותיו, נטש את חבריו והשאירם לבלות בפאבים בלונדון. בשיחה עם הוריו לפני צאתו דחה את בקשת ההורים למסד את חייו, ויצא בעקבות זוהר ההתגלות אל ישראל. את מושבו קבע בעיר נצרת בגסט האוס צנוע, בסמטאות נצרת העתיקה. וכך, מידי יום תרמילו על גבו והוא מהלך בדרכו של ישו בגליל. פעם טיולו מלדלג אל הר הקפיצה הסמוך לעיר, יושב בבדידות בקצה המצוק, ומביט בצפייה אל עמק יזרעאל ועמק כסלות. תוהה בינו לבינו על הרגע הקדוש בו ניתקו רגליו של ישו מהמצוק בעת שרודפיו, היהודים מבית הכנסת  דולקים בעקבותיו וזועקים להורגו. פעם אחרת מטייל עם חבר אל הר הפחד, שנמצא בדרום נצרת העתיקה. המסורת מספרת שמפסגתו צפתה אמו, מריה, בחרדה על גורל בנה, שנרדף על ידי מתפללי בית הכנסת אל קצה המצוק בהר הקפיצה. פעמים ג'ורג' שלנו ירד בנעליו הבלות בשביל יפה שמוליך אל הכנסיות לחופי הכנרת המקודשת. בזמנו הפנוי, (אם נשאר לו כזה) הוא משתמש בכישרונו לצייר את נופי ארץ ישראל ולהכין מפה לצליינים ולסתם ישראלים חובבי הליכה, במפה הוא מתווה את הדרך שעשה ישו, מנצרת ועד לכפר נחום.

ג'ורג', מסתבר אינו יחיד, גם צליינים אחרים מגיעים ממקומות שונים בעולם להלך בשביל הצרוב בגליל, שיורד מנצרת ועד חופי הכנרת, שביל שנקרא ג'יזס טרייל (דרך הבשורה), שלושה ימים של הליכה בגליל שמתחיל לפרוח בימים אלה ( ספר שמתאר את הדרך ואת המקומות שחולפים, Jesus Trail, לספר מצורפת גם מפה). לכל אותם מטיילים ממתין גסט האוז בנצרת, שם מתכנסים הצליינים מחו"ל בליל של לשונות בניהם גם עברית, בית 'פאוזי עזאר', משמש להם כאכסניה, זהו בית עשירים עותמנאי עם תקרות מצוירות, בית העתיק שהפך למלון (גסט האוס, בשוק הכלות בעיר העתיקה), לצעירים מכל העולם ומישראל, נקודת התחלה ליציאה לטיולים בנצרת והסביבה. בעוד פחות מחודש תתעטף העיר בקדושת חג המולד.

dubi zakai 3dubi zakai 4

נצרת נחה במרכז הגליל התחתון, שרשרת הרי נצרת מתנשאת לגובה של 450 תוחמים את בקעת כסלות ועמק יזרעאל. נצרת העתיקה על רחובותיה הצרים וכנסיותיה חבויה בבקעה מוקפת הרים, מנקודת התצפית בראש ההרים נשקפת תמונת נוף נפלאה של העיר. יופייה של נצרת ניכר גם בסימטאות הקטנות בעיר העתיקה, במורדות התלולים עליהם נאחזים בתי מידות נאים. אחד ממסלולי הטיולים היפים, מסלול המדרגות היורד לאורכה של העיר עד לכנסיית הבשורה, שם נמצאים גם שווקים ססגוניים ועוד כנסיות יפות שפזורות באתרי העתיקות והמסעדות הרבות.

בסוף נובמבר ובתחילת דצמבר העולם הנוצרי מתחיל בהכנות לקראת חג המולד. או אז רחובות נצרת מתקשטים בעצי אשוח העטופים בנורות צבעוניות. שורות של נורות שיבהיקו בימי החג ויחברו בין הבתים והכנסיות. קישוטים נוצצים של כוכבים יזהרו מעץ האשוח ויפיצו את בשורת החג באור גדול וצבעוני.

בחלונות הראווה בשכונות הנוצריות מוצגת תלבושתו המסורתיות של סנטה קלאוס, בובות בדמותו מנופחות באוויר ארץ הקודש ומוצגות בחלונות הראווה. נצרת, בחלקה הנוצרי לובשת חג. הכנסיות סביב מרכז העיר מתקשטות ומתייפות לקראת החג, העובדים עוסקים בשיפוצים וניקיונות אחרונים. קבוצות של צליינים ממקומות רחוקים מלווים בכומר הקהילתי שלהם, קבוצות אלה יפקדו את העיר ואת אתרי הנצרות בגליל. צליינים מנומסים ומעודנים מתקתקים במצלמות דיגיטליות זיכרונות ויזואליים למשפחה שנותרה במולדת הרחוקה. (נקווה שהמצב לא ירתיע את הצליינים). קבוצות המאמינים מתכנסות באחת הכנסיות ובניצוח של הכומר שלהם פוצחים במיסות נפלאות שמכות בכתלים המצוירים וחוזרות כהד מרטיט ומקודש.

נצרת היתה כפר קטן, נידח, לפני למעלה מ-2000 שנה. על פי המסורת כאן גילה המלאך גבריאל למרים, (אמו של ישו), שהיא עומדת להרות מרוח הקודש. כאן, בסמטאות הצרות, ממשיכה לספר המסורת, גדל ישו הנער. בנצרת ובהרים סביב ניצבות כנסיות המציינות כמעט כל אירוע בחייו של ישו.

קצת קולינריה: לצד הקדושה התפתחה בנצרת מסורת ארוכה של קולינריה במסעדות משובחות. אבו אשרף, למשל, מאמין באדם באשר הוא, זו דרכו האלגנטית לאהוב את כולם בלי להסתכסך עם איש. מי שמגיע לחנותו בשולי השוק בנצרת מתקבל בחיוך רחב. תוך רגע מארגן אבו אשרף שולחן, קנקן מים זכים וצוננים מונח על השולחן. אחרי קבלת פנים כזו מגיעה השאלה, קפה? תה? לבית הקפה מגיעים חובבי המתוקים לאכול את ה'קטאייף', מעדן מתוק שנהוגים המוסלמים לאכול בסיום צום הרמאדן. קמח וסולת, מטגנים מעט את התערובות בצורת לביבה עגולה, ממלאים בשקדים, קינמון, מורחים חמאה ואחר אופים בתנור. אבו אשרף מגיש את המאכל עם קפה שחור או תה, העיקר זו שיחה הנפש המטובלת בפיתגמים בערבית שעוברים מיד לתרגום עברי. 'קטאייף' אצל אבו אשרף.

ומה עם מקום להניח את הראש? או מה לפולני כשר ולנצרת? כולם מתפלאים על הקשר בין מעוז ינון לנצרת. למה דווקא בנצרת ולא בעיר עברית בארץ? ובכן, אחרי שטייל בכל העולם עם האשה שאיתו, (שולמית, כיום רעייתו), הגיעו השניים חזרה לישראל ביתם. מכל המקומות בארץ בחר את נצרת כיעד לעסקיו, כאן החליט להקים יחד עם יזמים מקומיים בית חם למטייל הישראלי, ולתייר, מקום זול, נקי ויפה כמו שיש רבים כמהו בחו"ל ומסתבר חסר בארץ. וכך, קם במרכז נצרת בביתה של משפחת 'קטוף' גסט האוז. משפחת קטוף, משפחת יהלומנים אמידה מהמאה ה-19, קומת הקרקע מאופיינת בארכיטקטורה עות'מאנית, בקומות העליונות סלון מרכזי המוקף בחדרי האירוח. בחזית הסלון חלון המורכב משלוש קשתות, ממנו יוצאת למרפסת ציורית עם נוף רחב. מגג הבניין ניתן לערוך תצפית מקרוב על העיר העתיקה, בזיליקת הבשורה והר הקפיצה. כל קומה מהווה סוויטה שיכולה לשרת משפחה גדולה או מספר זוגות חברים. השותפים היזמים אמיר זועבי ואשתו אימאן, ביחד עם מעוז ינון. למעוז כבר גסט האוס אחד בשוק הכלות, וזה השני שמעניק בית חם לאלה שמחפשים דיור זול ונקי במרכז העיר. 'אל-מוטראן גסט האוס' 04-6457947.

dubi zakai 2

Share Button


אודות


'עירוני/ מסע שמתחיל בעיר' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11