dubi zakai 17.4.15-2

סיפור קרב/ גבעה 138.5

חוליקאת. גבעה בולטת באזור בקטע הכביש 232 ליד כוכב מיכאל, גבעה תמימה למראה, עטופה בעצים תמירים ומגדל צופה של שומר היערות. מה הסיפור שמסתתר מאחורי שמה ומה קרה בגבעה בלילה אפל של אוקטובר 1948. …

בין הגבעות הקרחות של הנגב הצפוני בולטת גבעה 138.5. למתבונן מרחוק נדמת הגבעה כראשו של פלמ"חניק נאה בלורית. חלקה העליון של הגבעה מעוטר בעצי ברוש מחודדי צמרת, אורנים, ומגדל של שומר היערות ונראה כאילו שעוד רגע הגבעה תנער בשובבות תלתל סורר שנח לפלמ"חניק על עיניו. ואמנם גבעה 138.5 גבוהה מאחיותיה הקרחות מסביב. הגבעות מנסות להתרומם על קצה הגבעה כדי לטפס ולהשתוות עם הגבוהה מכולן, 138.5. הגבעה היפה, מעוטרת בעצים נמצאת לא רחוק מכביש 232, (בין צומת גבעתי לשדרות), תמירותה של גבעת הכורכר מעידה שזו הגבעה השולטת באזור, כל הגבעות מסביב בקושי מגרדים את 128.2 מ', אגב השם המשונה שקבעו לגבעה מציין גבוהה כפי שמופיע במפות הטופוגרפיות. השם הנוסף שלה מוכר יותר, משלט חוליקאת.

dubi zakai 17.4.15-4

הדרך הפתוחה לנגב הופרעה על ידי תושבי ארבעה כפרים ערבים, אחד מהם היה הכפר חוליקאת, תושבי הכפרים הערבים התנכלו לשיירות היורדות לנגב. במאי 1948 נכבשו ארבעת הכפרים, תושביהם ברחו. הכפר חולקיאת הפך להיות משלט של ההגנה. לא עבר חודש והצבא המצרי על גדודיו וחטיבותיו על כבש את הגבעות סביב הכפר חוליקאת כדי לחסום את דרכי דחיפת ההספקה לנגב. הכוונה אחר לשטוף את מישור החוף צפונה בדרך לתל אביב. באותם הימים היו שני נתיבים אל הנגב, כביש החוף, שהילך ממ'גדל (אשקלון) לכיוון עזה, וכביש 232 שהמצרים שלטו על הדרך, החזיקו חיילים רבים במוצבי חוליקאת. הדרך לנגב שוב חסומה, והמצרים תגבורו את המתחם החזק בחוליקאת. חטיבת גבעתי יצאה לפעולה לשחרר כדי לשחרר את החנק שהוטל על ישובי הנגב. בלילה אפל של אוקטובר יצאה יחידה לכבוש את המוצבים ולהניס את הצבא המצרי. הלחימה היתה קשה הצבא המצרי גילה התנגדות וחטיבת גבעתי ספגה אבידות רבות, בסופו של קרב קשה נכבשו הגבעות. עם כיבוש מוצבי חוליקאת הדרומיים, משלט 123.2, נשברה התנגדות האויב, אחד מגדודי החטיבה כבש את המשלטים הדרומיים, ופלוגה תקפה את גבעה 138.5 והמקום נכבש בהתנגדות קלה. בשחר 20 לאוקטובר כל מתחם חוליקאת היה בידי חטיבת גבעתי. שלושים מחיילי החטיבה נפלו בלחימה, הדרך לנגב ודרומה נפרצה.

כיום נעלמו מגבעה התמימה שרידי הקרב, נותרו שלטי האבן ובהם מונצח סיפורי הקרבות ושמות החללים. הגבעה מוקפת עצי ברוש זקופים ומחודדים, עץ שיטה הזוהר בירוק מיוחד. מכאן תצפית נאה על האזור, על שאר הגבעות שהיו חלק ממתחם חוליקאת. במשך כל שעות היום נושבת כאן רוח נעימה, אפילו בימי חמסין, במקום שולחנות פיקניק, מים זורמים ושלווה נעימה. מי שפוקד את המקום, בטרם ישב לנפוש ראוי לקורא את סיפור הקרב, להתייחד עם שמות החללים. השלווה הרגועה של היום בזכות אותם לוחמים.

איך מגיעים: נוסעים מזרחה על כביש 35, (צומת ברכיה קריית גת) עד צומת גבעתי. פונים דרומה, כביש 232. אחרי כ-8 ק"מ, מצד ימין, שלט המפנה לחולקיאת. דרך עפר מסודרת מוליכה עד לגבעה 138.5.

עוד מקום: בדרך, על הכביש, מצפון לחוליקאת, שתי אנדרטאות, האחת מרשימה בגודלה ומטופחת לזכרם של חללי גדוד 52 של גבעתי, צפונה ממנה אנדרטה נוספת, ממערב לכביש, לזכרם של חללי גדוד 54 של גבעתי. באנדרטה זו יש כתבות על קיר האבן: "ההלך – ברדתך לנגב זכור אותנו". נזכור וננצור את זכרם של הנופלים.

בסביבה: שמורת רכס גברעם. שמורת הכורכר הגדולה בארץ. שרידי בוסתנים, עצי שיזף, ועצי פיקוס. מערה ענקית חצובה בשמורה.

dubi zakai 34dubi zakai 17.4.15-1

Share Button


אודות


'סיפור קרב/ גבעה 138.5' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11