dubi zakai 10130001

משפחתי/ מעורר קינאה

מעורר קינאה. על הכיסא האומלל שניצב בחדר השינה בבתינו מתאספת מדי יום ערימה ענקית של בגדים, אתם יודעים מורידים בגד מניחים על הכיסא, אחר מודדים בגד שלא נראה ומניחים אותו עליו וכך מבגד לבגד צומחת ערימה נאה של בגדים. הכיסא האומלל כאילו הפך למדינה קטנה ללא גבולות שהולכת וגדלה מול העיניים. לעתים, בצעד נועז אני מנסה להוריד מנפח הערימה ולקפל חלק מהבגדים, אבל, מלאכת הקיפול (הנכון) בעייתית עבורי, אני משתדל (אבל באמת) ללמוד לקפל את הבגדים כדי שיחזרו להיות מקופלים ומונחים בארון מסודרים כמו בחנות, וזה לא הולך, תמיד יש זנב של שרוול או עקמימות בקיפול. שאתה נמצא בית שכולו בנות אתה חייב ללמוד, וכך בנות המשפחה השקיעו בי זמן יקר כדי ללמד אותי את מלאכת הקיפול הנכונה. שלב אחר שלב שהן עושות בחן ובמהירות ואני בדרכי המסורבלת עומד דקות ארוכות ותוהה האם קודם לקפל את הבגד וליישר את השרוול או קודם את השרוול ולישר עם הבגד. בדרך כלל, אם אין אדם נוסף ליידי אני עושה את הפעולה מהר, הקיפול נראה כמו אסופה מקרית של שרוולים ואני ממהר להטמין את הבגד בארון, קבור היטב בין בגדים המסודרים כחיילים. אבל, רעייתי מגלה את הנטע זר, שולפת את הבגד ומסבירה לי בפעם האלף, ובסבלנות, מה הבעיה: "זה כך וזה כך" תוך שניות נראית החולצה כאילו ברגע זה יצאה מהאריזה. למה?

Share Button

אודות


'משפחתי/ מעורר קינאה' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11