dubi zakai 27.2.14-1

מקום/ זיוף או מקור

בליבו של יער המגינים (ליד כרמי יוסף) מסתתרות כתובות עתיקות, חלק מהחוקרים סבורים שהכתובות הן מתקופת החשמונאים, חוקרים אחרים חושדים שהם זיוף, סיפור מלא מסתורין. אמיתי או מזוייף

ביער המגינים נח עצב כל ימות השנה, ביער המגינים מנציחים את זכר הנופלים במערכות ישראל. לקראת יום הזיכרון העצב מתחדד, מתחילות להגיע המשפחות וחברים להתאסף לאזכרה דומעת ליד אתרי ההנצחה. בין עצי האורן וגושי השיש הקרים יש גם סלעים שבהם חצבו כתובות בתקופות עתיקות. אמנם, אלה לא דברי הספד אך אלה מילים כתובות מתקופת החשמונאים, החשמונאים? ואולי לא? לפי שניגש לסיפור נכיר לכם, את עמיקם ריקלין. עמיקם איש קק״ל לשעבר, מדבשה של הארץ. מכיר את היטב כל פינה, ספוג בתרבות הישראלית, מכיר היטב את מנהגי הערבים ושפתם. עמיקם גם בקי בהיסטוריה של הארץ ושומר נאמן של העצים העתיקים הפזורים ברחבי הארץ. עמיקם הוליך אותי בין שבילי היער אל הכתובות העתיקות.

dubi zakai 27.2.14-3

ממלכת גזר

הימים ימי שלטון חשמונאים, שמעון החשמונאי כובש את גזר והופך אותה לעיר יהודית. את השלטון מעביר ליוחנן הורקינוס ה-1. בתקופה זו החלו לקחת מיסים מתושבי העיר והתחילו לסמן את גבולות הנחלות. על סלע בקצה החלקה חצבו את שם בעל הנחלה ובצד השני חצבו את שמו של בעל הנחלה הצמודה. הסלע נח בלב היער ועליו חצוב: "תחום גזר" ומצד השני את המילה "אליקו". את הסלע מצאנו בחיפוש ארוך בחורש האורנים. לרגע, הציף אותנו אושר: יתכן ואנו נוגעים בחציבה מתקופת החשמונאים? האם החציבה מתקופה קדומה ואנו ממש נוגעים בהיסטוריה? עמיקם מומחה בסיפור, התיישב על סלע כשופט ושטח לפנינו תיאוריה שונה לגמרי.

סיפורו של מוזס ויליאם שפירא

ובכן מי הוא שפירא? יהודי מומר, חוקר וגם נוכל זייפן. שפירא חי בירושלים בשנת 1884, הפך להיות גיבור טראגי בספר שכתבה הסופרת שלומית לפיד, 'כחרס הנשבר', (הוצאת כתר). הסופרת לפיד מפליאה לספר על סוחרי העתיקות של אותם הימים, על המסחר עם הבדואים ועל הזייפנים שצצו. אישיותו המורכבת של הסוחר שפירא החלה להשתנות עם הזיוף הראשון: "… אחרי שיצא שיק, (האדריכל), מן החנות גילה שמעון לוי לשפירא כי במקרה היה עד להיוולדו של החרס העתיק הזה, כאשר ביקר שבוע לפני כן בבית היוצר של מרטין בולוס … לולי שמעון לוי ופיו הגדול, איש לא היה יודע כי החרס מזוייף." (מתוך 'כחרס הנשבר', הוצאת כתר). מסתבר שכדי לקנות מעמד ושם בין סוחרי העתיקות, כמה סוחרי עתיקות קנו זיופים מבעלי מקצוע מוכשרים ומכרו אותם כממצאים ארכיאולוגיים, גבו סכום כסף נכבד ושמם המקצועי.

בעוד אנו מתבוננים על הכתובת העתיקות ביער המגינים, בתחום העיר גזר העתיקה נשאלה השאלה האם הכתובות החצובות בסלע הן אמתיות? או, אולי, אחד הזייפנים קידם את עצמו בזכותם? המומחים, הארכיאולוגים חלוקים בדבר אמיתות הכתובות, ומי אנו שנתערב בין גדולים וחשובים. אבל עדין המשחק "חפש את הכתובת".

לאלה שרוצים לחפש את הכתובת קריאת מפה:

איך מגיעים: יער המגינים נמצא על כביש 44, (מחלף נשרים- צומת נחשון), מדרום לישוב כרמי יוסף. שלט מסודר מכוון ליער מהכביש (יער גזר- המגינים). כתובת ראשונה: מאפסים את מד האוץ בכניסה ליער. נוסעים 1.3 ק"מ מגיעים לצומת כבישים. פונים ימינה ומיד שמאלה. לצד הדרך המון המון רקפות, הכביש מטפס ומתפתל, חולפים ליד מצפה שרת וממשיכים בכביש. אחרי 2.8 ק"מ, צומת. פונים ימינה, נוסעים כ-100 מ', משמאל תראו עץ אורן עם ענף שבור, לידו שיח ועליו מלופף סרט סימון כחול. מכאן תספרו 70 צעדים מזרחה ותגיעו לסלע בולט, (עליו רוג'ום, מגדל אבנים) וזו הכתובת הראשונה. (תמלאו את הכתובת באדמה כהה ותוכלו לקרוא את הכיתוב).

כתובת שנייה החצובה בסלע: חוזרים למפגש הכבישים בוחרים את הכביש המערבי. מאפסים את מד האוץ, נוסעים צפונה 0.6 ק"מ, בצומת פונים ימינה, בדרך העפר הראשונה, ימינה. נוסעים כ-200 מ'. משמאל סלע עליו סימון בצבע אדום. מטפסים בשביל מזרחה עד שרואים שפוגשים שני ברזלי זווית, בניהם נמצאת הכתובת. (כדי לקרוא את הכתובת, שפכו אדמה באותיות החצובות).

 

Share Button


אודות


'מקום/ זיוף או מקור' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11