dubi zakai 33

מסקנה/ ולמרות שקר כדאי לבוא עם סנדלים

המקום עין דיבשה טחונה א-דרבשייה עשה כל מאמץ שלא נצליח להגיע לקומה השנייה, והצליח

לעיתים עושים קיצור דרך ומוותרים על קטע במסלול שמתאים מאוד לימי קיץ חמים. ככה מתחיל המסלול בקיץ: בתחילה לא מרגישים את הקור, אלא עסוקים בייצוב הגוף. הרגליים בוגדות, מחליקות על סלעי הבזלת הרטובים. לוקח מעט זמן ולומדים להלך בתוך המים. רחש הפכפוך שלהם מלווה אותנו בדרך, והקור העז מתחיל להקפיא את אצבעות הרגליים, מטפס אל כף הרגל וממשיך הלאה הלאה במעלה הגוף. אין מנוס: כדי להרגיש את המקום חייבים צריך לטפס דרך המים הקרים.

כאמור פקדנו את המקום בימים האחרונים, לבושים כמו בחורף; מכנס ארוך ונעלי טיולים הניסיון הראשון, להוריד נעלים וללכת במים לא צלח, הרגליים קפאו והרגל החליקה על אבני הנחל החלקות. ואז הגיעה החלטה הנבונה, יש לנו ג'יפ, למה שלא נעלה בדרך העוקפת, בדרך העפר שמתאימה לג'יפ, ואמנם הג'יפ שלנו, (דאצ'יה דאסטר, דיזל טורבו, בריון צנוע מחיר)  בלע את העלייה בקלות, והביא אותנו עד מטרים מהאתר 'עין דיבשה' אבל גם אז אי אפשר היה לעלות לקומה השניה לאמת המים, אחרי שדילגנו מאבן לאבן בקושי הצלחנו להיכנס למבנה התחתון (וצנחנו למים וסיימנו עם נעלים וגרביים רטובות). אז הנה הגענו לביקור נוסף לא מוצלח במקום שמזכיר גן עדן קטן שופע מים. ותודה לפטל הקוצני שהשאיר לנו כמה שריטות מדממות.

מנקודת החניה שעל הכביש נדרשת כרבע שעה של הליכה במים, וחשוב שלא לעבור את הגדרות המסומנים היות שהשטח חשוד במיקוש. כך, דרך המים, אנחנו עולים לכבוש את עין דיבשה, (עין דרבשייה, או טחונה א-דרבשייה).

מי המעיין נובעים בכל השנה, הם זכים וצוננים ונאספים אל ערוץ נחל שזורם עד לתעלות החולה. בצד השביל מתרוממים צמחי קנה צפופים שיוצרים חומה ירוקה, מעליהם משתלחים ענפי תאנה ענקית (בימי הקיץ גדלים עליה תאנים נפלאות), עצי שיזף דוקרניים וגם אויב שזומם לשרוט כל מטייל – פטל קוצני שמשמש כתחליף טבעי לגדר תיל.

במהלך המעלה המתון כדאי לעצור מפעם לפעם, להעיף מבט לאחור, לראות כיצד הולך ונפרש נוף עמק החולה.

בקצה המעלה מגיעים אל מבנה בזלת גדול שנקרא טחונה א-דרבשייה וניצב כאן עוד מן התקופה העותומנית. שינוי נתיב זרימת המים בתעלות ההובלה גורם לכך שהמים נוטפים מכל הצדדים, משמיעים רחש קבוע ונעים שדומה לגשם.

dubi zakai 34

בתוך המבנה ניצבות שתי אבני ריחיים כמעט מושלמת אשר שימשו לטחינת חיטה. המבנה חסר גג, ועל חלקו העליון הונחו קורות ברזל, נשתלה גפן, וזמורותיה מתפתלות כנחשים (בימי הקיץ זהו מקום מוצל עם צוף ענבים).

מדרגות ברזל מוליכות החוצה, אל הקומה התחתונה שבה מציפים המים את המרתף. קשתות אבן מרשימות בנויות כאן ואפשר לראות את גלגלי השינים שעשויים מעץ אשר הפעילו בעבר את אבן הריחיים בכח המים.

נועזים וחובבי הרפתקאות מוזמנים לטפס למעלה, אל אמת מים ארוכה שמוליכה את המים אל הפיר שדרכו הם הוזרמו אל גלגלי הטחנה. האמה שלמה אבל חלקה מאוד, ונתמכת על-ידי גדר רעועה.

אפשר להתקדם על בטוח, בישיבה, בתוך המים הצוננים עד למרפסת גדולה בקצה אמת המים. עדיף שלא לסמוך על המעקה.
בקצה המרפסת נקודת תצפית נפלאה על עמק החולה עם פכפוך קבוע של מים.

(ג'יפאים יכולים להגיע גם דרך שביל משובש שמתחיל מצפון לקו הזרימה, אבל הרבה יותר מהנה לעלות ברגל).

כך מגיעים: בשער של קיבוץ גונן אפסו את מד האוץ, ומשם המשיכו 4.2 ק"מ דרומה. מימין נמצא מגרש חניה קטן שבו משאירים את הרכב, חוזרים לאורך כמה מטרים אל נקודות הזרימה של המים, ויחד עם הזרם הקר מתחילים לטפס.

(ג'יפאים יכולים להגיע גם דרך שביל משובש שמתחיל מצפון לקו הזרימה, ).

dubi zakai 94

Share Button


אודות


'מסקנה/ ולמרות שקר כדאי לבוא עם סנדלים' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11