dubi zakai

היסטוריה/ עונה אחת מתוך ארבע

היו ימים שאנו כהורים צעירים ניסנו לפתח את הכישרון המוסיקלי של בתנו. הילדה מוכשרת, אין ספק, שמיעה מעולה, שירה ללא זיופים, אבל כינור היה מעט אתגרי לילדה בגיל הגן. אבל כהורים לא התעצלנו, פעמיים בשבוע נסענו עם הילדה לעיר רחובות מדדנו בהליכת/ המתנה לסוף השיעור לילדה הלומדת. למרבה הפלא מהכינור יצאו צלילים שהתחברו לאט לאט למנגינה, בהתחשב בילדה קטנה שבקושי החזיקה את הכינור. שהגענו להשלמת היצירה הנודעת 'יונתן הקטן' ראינו שיש ברכה בלימוד הכינור, ושהגענו ליצירה קצת יותר מסובכת, 'הבה נגילה' הבנו שצוקרמן מתחיל להיות מודאג. הילדה אהבה את השיעורים, גם את המורה אבל הנסיעות לעיר רחובות הרגה אותנו, וגם חוסר הזמן והצורך לעבוד שעות על שעות כדי לפרנס את המשפחה גדעו את הקריירה המובטחת של הילדה. והילדה חזרה להאזין ליצירות קלאסיות בבית, שם הטיבו לנגן בכינור כאלה שלהורים שלהם היה יותר זמן לקחת אותם לשיעורים.

כדי לגשר/ לפצות על הצער בהפסקת הלימודים הכנתי כתבה מצוירת על לימוד נגינה, (הכתבה פורסמה ב'זמנים מודרניים' של ידיעות אחרונות), לאחרונה מצאתי את אחד האיורים שהרכיבו את הכתבה. מי יודע אולי יש הפסד גדול לקהל חובבי המוסיקה בהפסקת הלימודים.

הקטנה לא אהבה את הפסקת הלימודים, גם לא אהבה את הכתבה. והכינור? בטח זרוק באיזה שהוא מקום בבית. עונה אחת מתוך ארבע העונות של ויוואלדי.

Share Button

אודות


'היסטוריה/ עונה אחת מתוך ארבע' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11