dubi zakai

גילוי/ המעיין שהסתרתי

עין ניל"י. ברמת מנשה. עץ איקליפטוס ענק ותחתיו מעיין זך וצלול

ווידוי קטן, לפני כמה שנים בן משפחה, תושב עמק יזרעאל הוביל אותי למעיין קטן, הוא לא ידע בדיוק היכן הוא נמצא ואת הוראות ההגעה ונעזרנו בחבר טלפוני שהוליך אותנו למקום, ובאמת הגענו למעיין מתוק. רגע לפני שהגענו השביע אותי אותו בן המשפחה שאת סוד המעיין אני לא מגלה, ניסיתי את ההסבר של טובת הציבור וכו' אבל בן המשפחה הסביר לי שבמידה והמעיין יתגלה ברבים הוא לא יוכל להסתובב בשדות העמק. הסכמתי לתנאים הקשים כי הייתי סקרן חוץ מזה נמנע ממני הסיוט של הנחת בד על עיני וכך הגענו יחד למעיין קסום ביותר.

והמקום מקסים, עץ איקליפטוס ענק פורש צל נעים על המעיין והסביבה, מישהו טרח להניח שם גשרון קשתי, שתחתיו זרמו המים ומילאו שתי בריכות האחת שמאפשרות לטבול רגלים והאחרת מוקפת באבן ובה אפשר להניח את הגוף המיוזע לטבילה נעימה במים הצוננים במאמץ מסויים הניח את הגוף המיוזע במים צוננים החברה שנוהגים להגיע לכאן השאירו מזרון נוח, בנו שולחן מאולתר ואפילו הניחו במקום מתקן פרימיטיבי של צליית בשר על האש. השלווה, רחש הרוח החולף בין העצים הענקיים, המים המפכים, עלי האקליפטוס הנושרים משמשים כמצע רך ונעים והשקט הנפלא. כל היופי הזה נכלא בתוך ההבטחה שנתתי לא לכתוב על המקום. אבל, כידוע מלאכתם של צדיקים נעשית בידי צדיקים אחרים, לפני ימים אחדים נחו על שולחני  שלושה ספרים כבדים "מעיין לכל יום 365 של מעיינות, פלגי מים, בריכות, ספר של אב ובנו ערן ודוד גל-אור (הוצאת מסלולים), בספר מוזכרים רבים ממעיינות ארצנו, מעיין לכל יום ואחד מהם עין ניל"י שהוא המעיין שעליו נשבעתי שבועה צופית לא לגלות את מקומו.

מובן שברגע זה הוסרה ממני השבועה, והאתר שלנו הרגיש חופשי לחזור ולספר על מקום המעיין. רמות מנשה עשיר במעיינות קטנים ומתוקים, אחדים נסתרים בתוך עץ תאנה אחרים לצד עצים נותני צל. בני המקום נוהגים לטפח את המקומות וגם שומרים עליהם נקיים ולכן גם אתם מוזמנים לשמור על הניקיון בכל המעיינות. שורה של מעיינות ובארות נמצאת בין גבעת ניל"י לקיבוץ אבן יצחק (גלעד), המערבי, קרוב לישוב גבעת ניל"י המעיין, עין ניל"י כמעט צמוד לערוצו של נחל ניל"י. שהתקיים פה מירוץ האופניים הג'יירו דה איטליה, במירוץ המשוגע אחרי גשר לצפות במתחרים, חלפנו ליד המעיין ושמחתי לראות שהוא נשאר אותו דבר, רק שהיו שם קצת אנשים.

איך מגיעים: הדרך למעיין מחייבת הליכה מגבעת ניל"י לכיוון צפון מזרח בשבילים שחולפים ליד כרם ענבים, בקצה הכרם השביל מתעקל שמאלה ובהמשך מעל סוללת העפר רואים את האיקליפטוס הענק, תחתיו נמצא המעיין. דרך נוספת: ארוכה יותר אך יפה גם בעונה זו. כביש 672 מוליך מצומת אליקים, (על כביש 70), דרומה לקיבוץ אבן יצחק (גלעד). לפני הקיבוץ, מול גבעת הרקפות יש כביש קטן פונה מערבה, כביש נסלל לא מזמן, נוסעים איתו עד לעיקול שפונה בחדות דרומה. מכאן מתחיל שביל שמתאים להליכה ברגל, לרוכבי אופניים ורכבי שטח. השביל ממשיך מערבה לצד שדות חקלאיים. עד שמגיעים למבנה בטון של משאבה. פונים בחדות שמאלה, מטפסים בעליה קשה, הבונוס מראות הנוף שנגלים של העמק היפה ומאגר המים. בצד השביל עצי חרוב. שמגעים לקצה השביל פונים מערבה לשביל כבוש בין שדרת ברושים. ממשיכים איתו עד קצה שדרת הברושים. פונים דרומה והשביל יורד אל עץ האיקליפטוס הענק. (מפת טיולים וסימון שבילים מס' 4).  הכתבה פורסמה לפני כמה שנים.

 

Share Button


אודות


'גילוי/ המעיין שהסתרתי' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11