dubi zakai 13

ביקור/ מפגש עם אלונים קשישים

על גבעות ואדי ערה נותרו כמה איים של אלונים קשישים, אחרי הגשם יצאנו לבקר אותם, שקענו חילצנו ופגשנו את הגבעות הרכות שגולשות לוואדי ערה

קשישי וואדי ערה מספרים על נער צעיר שהוליך על גב חמור את סבו העיוור. הנכד שם לב שהסבא מכופף את ראשו מפעם לפעם כחושש מפגיעה, "סבא" שאל "למה אתה מכופף את הראש?" הסב היסס לרגע ואחר אמר: "אני חושש מענפי האלון שלא יפגעו בראשי", "אבל סבא" אמר הנכד "אני לא רואה מסביב אף עץ אלון". "כן, כן נכדי היקר" אמר בצער הסב, פעם היו כאן המון אלונים, מי שהיה רוכב על החמור היה חייב לכופף את ראשו כדי שהענפים לא יפגעו בו".

dubi zakai 24.1.13-7

כיום על המדרונות הירוקים של ואדי ערה אין כמעט אלונים, ענפי האלונים נשרפו בדודי הקיטור של הרכבת התורכית שהילכה בארץ. יערות שלמים הפכו להיות אפר והתאדו באדי הקיטור, כך נעלמו רוב היערות. בגבעות המערביות של ואדי ערה נותרו שמונה איים קטנים של אלון התבור.

תחילת המסלול על כביש ואדי ערה ממזרח לתחנת משטרת עירון. שביל זומם מטפס אל קצה הגבעה, בקצה פונים צפונה ושם משתרע יער האורנים צעיר יחסית, האורנים כאן בני ארבעים חמישים שנה וטרם הגיעו לגובה אדיר, קרקע קשה, זרועה בשברי אבנים, סלעים עם חיפוי יפה עד כאב של שלל רקפות ועלי רקפת פה ושם זוהרת באדום כלנית בודדה. שביל בוצי מפריד בין החלקות. נסענו צפונה בראש הרכס, למטה נראה כביש ואדי ערה כשרוך שחור המנוקד בפקק של מכוניות, שדות רכים, ירוקים, משתפלים למטה יוצרים מראות שלקוחים מחו"ל. לפתע, בין האורנים הצפופים הציץ עץ ענק, זועק בצבעי כתום השלכת של עליו. העץ עומד מבויש, כלוא בין האורנים. גזעו שבע השנים, עבה ומפותל.

dubi zakai 14dubi zakai 15

לפני שנים בתחילת המאה הקודמת הטורקמנים עלו בימי החורף עדרים של כבשים, עיזים ופרות למצוא פה מזון, יחד איתם הגיעו גם עדרי סוסים מטופחים. באותם הימים ישובי הטורקמנים מילאו את השטח בין יוקנעם וכרכור. הם ידעו איך לגדל את הסוסים אציליים, איך לאלף אותם, הם יצרו רקמות לסוסים מצמר צבעוני, הסוסים היו יפים והסתובבו באחו, דהרו ושיחקו בעוד הטרקומניים ישבו בצל האלונים. אומרים שמי שגידל את אלוני התבור הענקיים היו אבותיהם של אותם טורקמנים שרעו פה יחד עם עדריהם.

הטורקמנים, שבטי נוודים שהתאסלמו והתחברו אל אמונת האיסלם. הם נמנו עם שבטי האוע'וז. אחרי כיבוש סוריה וארץ ישראל הגיעו הטורקמנים לארץ, ושמעם נודע כרועים נוודים, ומגדלי סוסים משובחים. הם לחמו לצד המוסלמים נגד הצלבנים. מוזכרים בכתבים עתיקים, של תיירים וצליינים עוד במאה ה-13. בתקופת המנדט חיו כאן בארץ כמה מאות טורקמנים בכפרי קבע קטנים, ליד קיבוץ הזורע, כפר ברוך והיוגב. כיום צאצאיהם יושבים סמוך לג'נין.

האלון נחשב כעץ מקודש למוסלמים. קברי השייח ובתי קברות היו נוהגים להקיף בעצי אלון, אלה גדלו ואיש לא העז לגזום או לקחת מהם לחומר בערה. מראהו ענק עם סבך ענפים מחודדים, בחורף הוא משיל את עליו ועירומו הפחיד את הרועים, עם תוספת של ברק שמאיר את האלון וקולו של הרעם והעץ בשלכת נראה כאילו ענפיו וגזעו עומדים להסתער עליך. התפאורה הזו הפחידה את הרועים והמהלכים ביער, הם כינו אותו הג'יני, (השד) נמצא בין ענפיו. וכך אנו עוברים מעץ לעץ, מתרשמים מגודלם, מגזעם העבה ומענפיהם הענקיים הסבוכים. עצי האלון העתיקים פזורים ביער האורנים. סביבם מסתבר, בגלל כמות גדולה של חנקן הגדולה יש הרבה צמחים שגדלים סביבם, סרפד גדול, חוביזה, גדילן, חרדל לבן. הערבים הקשישים נוהגים לקטוף עלים של צמחים, לכל עלה של צמח, כך הם מסבירים יש תפקיד בריאותי להחלמה ממחלה או פשוט למנוע אותה בעונה גשומה מסבירים לי אנשי קק"ל, מקדים לצמוח הסרפד, אחריו גדלה החובייזה, (החלמית). אם הגשמים מתעכבים גדלה החובייזה עוד לפני הסרפד. החובזה דגלה מתחת לעץ השיזף, אוהבת מאוד את זבל הפרות שנהוגות לרבוץ מתחת לעץ. מכאן המשכנו דרך השדות, שבילים צרים לכפר מועאויה, במדרון המערבי של ואדי ערה. במרכז הישוב קבר שייח' מוקף קברים ואלונים כבירים נטועים בחלקה.

איך מגיעים: השביל מתחיל מכביש ואדי ערה (65), הכניסה ממזרח למשטרת עירון. הדרך מתאימים לרכבי שטח קשוחים או לטייל ברגל. מטפסים בגבעה ובקצה פונים צפונה בשביל שיער האורנים משמאל. בין עצי האורן אפשר להבחין באלונים. השביל מוליך אל הכפר מואעוויה ודרך הכפר חוזרים אל ואדי ערה.

(תודות לעמיקם ריקלין איש קק"ל לשעבר שמכיר אישית כל עץ בארץ)

dubi zakai 12

 

Share Button


אודות


'ביקור/ מפגש עם אלונים קשישים' יש 2 תגובות

  1. 14/03/2018 @ 07:14 דוד

    המיקום /הוראות הגעה לא ברורים !

    Reply

    • 14/03/2018 @ 10:29 דובי זכאי

      הכניסה בצד המערבי של ואדי ערה, שנוסעים על הכביש, דרומה מנקודת המשטרה, דרך עפר משובשת העולה צפונה, לכיוון מועאוויה, בקצה העליה פניה ימינה לדרך סלעית וקשה, האלונים מצד שמאל, אחרי חורש אורנים (מתאים לרכבי שטח קשוחים)

      Reply


?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11