dubi zakai 1

בארצנו/ זועפי הכפר

ממושב חביב ועשיר בשרון, מתחיל שביל קטן שהולך אל גבעה יפה וממנה תצפית נוף מיוחדת. שהגעתי למקום עצרתי לרגע, לצורך התמצאות ובדיקה היכן לחנות. עדין לא כיבתי את הרכב ורק הסתכלתי מסביב ומסתבר שחניתי בכניסה לחניה של בית. בדיוק הגיעה בעלת המקום ורצתה להיכנס אל החניה, ברגע שראיתי שאני חוסם חניה, (לא היה תמרור ושום סימון). מיד זזתי והנפתי את היד כעין הצדעה ובקשת סליחה. הגברת יצאה מהמכונית, אמנם עכבתי אותה בדיוק מחצית הדקה ופנתה אל חלון מכוניתי ושאלה בגסות מה אתה עושה פה. הסברתי לה בנימוס שאני מתכוון ללכת לאתר ברגל אחרי אחנה את המכונית. הגברת צעקה עלי זה לא מקום חניה, אין לך מה לעשות בישוב וכו'. ברגע שראיתי תוקפנות זועפת מצידה, חייכתי אליה, חניתי בכביש הרחב רחוק מפתח הכניסה לביתה ונותר מקום לכמה משאיות ענק. סגרתי את מכוניתי ויצאתי על תרמילי לדרכי ואפילו הוספתי עבורה קידה מיוחדת נימוסית בסגנון יפאני. הזועפת לא נרגעה, לא הפרעתי לה, לא למכוניתה ולא לשאר תושבי הישוב. הזועפת עוד נהמה אל גבי המתרחק, איימה עלי, על מכוניתי, אבל אני כבר הייתי בליבו של הטבע והיא כבר ממש לא ענינה אותי.

האמת זו לא פעם ראשונה שאני נתקל במושבניקים עצבניים במיוחד, פעם ליד חלקה חקלאית חבר אחד המושבים ניסה לחסום את דרכי בשביל שפתוח למטיילים וגם הוסיף איום פיסי.

Share Button

אודות


'בארצנו/ זועפי הכפר' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11