dubi zakai 2

אלה תולדות/ פנס מתחת לאדמה

בית שערים, מתחת לאדמה נחשף למטיילים, מערות המנורה, אל תשכחו פנס

בשנת 1871, החלה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל חפירות באזור בית שערים. התוצאות היו דלות. בשנת 1936 גילה אלכסנדר זייד, איש השומר שגר במקום פירצה באחת המערות והזמין את החוקרים. לאט לאט נחשפה עיר עתיקה, ששטחה כ-130 דונם, נחשפו בית כנסת, בית בד, כ-30 מערכות קבורה, חלקן מהמפוארות בארץ, בית שערים הפכה לעיר מתים ענקית החצובה בסלע. בפתחי אחוזות הקבר נתגלו עיטורים, כתובות בעברית, ארמית תדמורית ויוונית, נתגלו סמלים יהודיים. השם בית שערים הושאל כנראה משערי החומה שהקיפה את המקום. יוסף בן מתתיהו מאזכר את המקום בכתביו, מציין את בית שערים כאחוזותיה של בריניקי (היפה), בתו של המלך אגריפס הראשון. במאה ה-2 רבי יהודה הנשיא, ראש הסנהדרין, חי רוב ימיו בבית שערים ואף נקבר בה, מאז קבורתו המקום הפך לאתר קבורה מבוקש, רבים ביקשו להיקבר לצד המנהיג הרוחני והמדיני לקראת יום תחיית המתים.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  מערות נוספות נחשפו במרחק 10 דקות הליכה מהאתר, מערות אלה היו ידועות אך לקח זמן רב להכשיר אותן למבקרים. רק בקצה שנת 2009 נפתחה מערכת מערות המנורה לקהל. הירידה אליהם, במשורה, קבוצה קטנה בגלל קושי פיזי להכיל את כל המטיילים. מדריך מלווה מטעם רשות הטבע והגנים יורד עם המטיילים למכלול של שש המערות, יש להתאזר בסבלנות בירידה למערות ובהזמנת התור בתאום טלפון את הביקור. ליורדים למערות כדאי להצטייד בפנס, לעיתים הכניסה מחייבת כיפוף הראש, זחילה קלה אך המראות שווים את המאמץ. מתחם מערות המנורה כולל חריטות ועיטורים רבים של מנורת שבעת הקנים, אפשר לראות את תבלטי הלוחם, על ראשו מנורת שבעת הקנים, במערת הגיהינום אפשר לראות את החור ממנה נפרצה הדרך לשאר המערות. במערת שרה כתובות ביוונית ואם תגיעו עם פנס תוכלו לראות את הקישוטים הרבים שחרוטים על הקירות. בקצה המתחם מאגר מים תת קרקעי ענק, שימש את תושבי בית שערים הקדומה. בתקופת שלטון הבריטי בארץ המקום הפך למטווח נסתר לאימוני ירי של ההגנה.

בחורף ובאביב על גבעות שייח אבריק מתחוללת חגיגה של פריחה מטורפת. החורף צובע את המדרונות בירוק, ורוד וצהוב. בקצה הגבעה משקיף בקביעות על נופי עמק יזרעאל פסלו הנישא של אלכסנדר זייד, רכוב על סוסו, מאהיל את ידו על עיניו מול השמש העולה במזרח. צידה השני של הגבעה מתהדר במלוא יופיו הר הכרמל, קרוב יותר המדרונות הירוקים עליהם שכנה פעם העיירה הקדומה בית שערים. תמונת הנוף מרהיבה, שדות

איך מגיעים:

גבעות שייח אברייק והכניסה לגן לאומי בית שערים מכביש 722, בין צומת השומרים (כביש 75), לבין צומת התשבי. בתאום מראש, רשות הטבע והגנים 04-9831643. הכניסה בתשלום.

המלצות:

טיפ 1: משבצות קרקע: באביב שבילים פולחים ומסדרים את משבצות הקרקע, למטה הולם הטבע בורוד עז של עצי הבוהניה וכליל החורש, אלה מתחרים בניהם של מי ורוד יותר. שולי בתי הישוב טבעון טובלים בירוק והשבילים תחומים בצהוב החרצית העטורה. קשה להתאפק ולא לרדת במרוצה במורד ולפרוץ אל תמונת הנוף היפה.

טיפ 2: רגע לפני הריצה יש שביל נוף, חדש, שמוליך בסרפנטינות מעודנת את המטייל לאתר חדש החודר לעומק האדמה. אל מערות עתיקות מהמאות השניה, השלישית לספ"נ. המערות מדהימות ברמת השימור ונפתחו לקהל לפני זמן קצר. צר המקום מלהכיל את כולם וצריך להתאזר בסבלנות.

טיפ 3: בדרום קריית טבעון, (שכון אלה), רח' השומרים. בית הקברות העתיק והמטופח של אנשי השומר, אלכסנדר זייד, רעייתו ציפורה ואליעזר שמאלי שלא היה איש השומר רק סופר חשוב ואהוב על אנשי השומר.

Share Button


אודות


'אלה תולדות/ פנס מתחת לאדמה' אין תגובות

תהיו הראשונים להגיב על הכתבה

?תרצו לשתף את המחשבות שלכם

האימייל שלכם לא יפורסם.

dubi zakai 11